'ונהיה אנחנו וצאצאנו כולנו יודעי שמך' כשיהיו דברי תורה ערבים בפינו ונברך עליהם / הרב מנחם מנדל זלטנרייך הי"ד בשם סבו

כתבתי זה בין שני הפסחים, יהי רצון שהארמון יבנה על תלה במהרה ובקרוב קודם פסח שני ונזכה ונעשה הקרבן פסח שני בבית המקדש במהרה בימינו אמן (ועיין במנחת חינוך מצוה ש"פ ומה שמביא מהירושלמי. יעויין שם).

קראשנוב ג' לסדר "לרצונכם תזבחוהו' טו"ב למסב"י שנת תרח"ץ לפ"ק.
מנחם מענדיל זעלטענרייך בלאאמו"ר הרה"ג וכו' מו"ה יוסף שליט"א.

ואגב אורחא הנני להביא כאן דבר נחמד מה ששמעתי מפי קודשו של אבי אמי מורי ורבי הגאון האמתי הצדיק האבד"ק טשעטשעוויץ זצ"ל בעל המכתבים, לפרש נוסח ברכת התורה שאנו מברכין "והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו ונהיה אנחנו וצאצאנו כולנו יודעי שמך וכו'". והנה לכאורה קשה מה המשל יש זה לזה, משום 'והערב נא את דברי תורתך בפינו'. משום הכי 'נזכה אנחנו וצאצאנו יודעי תורתך' וגו', וכי הא בהא תליא, משום דערב עלינו דברי תורה לכן יהיו צאצאנו יודעי תורתך, אומנם אתי שפיר דהנה אמרינן בגמרא מפני מה תלמידי חכמים אין מצויים שיהיו בניהם תלמידי חכמים מפני שאין מברכים בתורה תחלה. עד כאן. ואם כן נמצא שאם מברכין בתורה תחלה אז גם בניהם תלמידי חכמים. והנה כבר אמרתי בשם הראשונים ז"ל שכל דבר שאדם נהנה ממנו וערבה עליו על זה הוא מברך, אם כן זה נוסח הברכה 'והערב נא' וכו' 'דברי תורתך בפינו' שיהיה ערוב ומתוק בפינו, וכיוון שיהיה ערוב ומתוק אז ממילא נברך עליה, וכיוון שנברך עליה, אז ממילא נהיה גם אנחנו וצאצאנו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, כי תלמיד חכם המברך ברכת התורה מצויין גם בניו תלמידי חכמים, כי אז מהדרה התורה על האכסניא שלה.

ובדרך צחות אמרתי לפרש בזה מאמר הכתוב 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב', ואמרו חז"ל אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה', והוא דבר הצריך ביאור. ויש לפרש בס"ד שהיה קשה להגמרא איך שייך לומר גבי תורה 'מורשה' לשון 'ירושה', הלא אמרו חז"ל שהתורה אינה בירושה לך. אמנם לפי מה שביארנו לעיל שהמברך ברכת התורה אז מצויין בניו תלמידי חכמים, כי התורה מחזרת על אכסניא שלה, אם כן על ידי הברכה שפיר היא התורה בירושה. והנה אמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ואם כן התורה היא ככלה הצריכה ברכה, וזהו שאמרו רז"ל אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה', כלומר לא תוכל לקרות התורה 'מורשה', שהתורה היא בירושה, אלא אם אתה קורא 'מאורשה' על ידי הברכה. עד כאן שמעתי ודברי פי חכם חן.

הנ"ל.

(מתוך 'דברי מנחם' שיצאו לאור עם הספר 'ילקוט הפלאות')

הרב מנחם מנדל זלטנרייך הי"ד – נולד בשנת תרנ"ג לאביו הרב יוסף זלטנרייך הי"ד (בן רבי לייבוש ונכד הגאון רבי יוסיל חריף מזאברוב) ולאמו מרת שרה בת הרב יהושע ברוך רייניץ אב"ד באלקאן-טשעטשעוויטץ בעל ה'מכתבים', בנם של הצדיק רבי נתן פייטל אב"ד ור"מ ה' מאדע ושל הרבנית צלאווא בת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד טשנגער בעל ה'מנוחת אשר' על סוגיות הש"ס.  

הרב מנחם מנדל נשא לאשה את מרת פייגא, בת הרב משה הלברשטאם מקרשאנוב (מצאצאי האדמו"רים מצאנז, ומטשרנוביל ומליובאוויטש.

הרב מנחם מנדל היה רב בעיר קשנוב שבגליציה. הוא סייע לידידו, הרב חיים פוטרניק הי"ד במימון הדפסת הספר 'ילקוט הפלאות'. הספר יצא לאור בצירוף קונטרס 'דברי מנחם', הכולל מעט מחידושיו של הרב זלטנרייך. הרב פוטרניק הסביר בספרו כי החליט לצרף לספרו את חידושיו של הרב זלטנרייך "להראות אות ידידות לידיד נפשי  עוז הרי הוא הרב הגדול החריף ובקי טובא וכו' וכו' כ"ש מוהר"ר מנחם מענדיל זעלטענרייך שליט"א". 

חידושי אגדה מפי הרב משה ווייס אב"ד לאאפש וזבאראב שרשם הרב זלטנרייך יצאו לאור בספר 'עמודי אש לבית יוסף', מדור אגדה, צמח אש.

תשובה מאת הרב אריה ליבוש הלוי איש הורוויץ אב"ד סטאניסלאב הועברה על ידי הרב זלטנרייך לפרסום ב'כתר תורה', שנה ז חוברת א, טבת-אדר תרצ"ז, סי' ג.

הרב מנחם מנדל ורעייתו נהרגו באושוויץ על קידוש השם, ביום י"ד באדר א' תש"ג (1943). הי"ד.

הוריו נהרג באושוויץ עקה"ש בשנת תש"ב (1941).

אחיו, הרב אשר אנשל יצחק אב"ד וואדאויטץ שבגליציה ורעייתו הרבנית שפרה בת הצדיק מיעדלאווא – נספו בפודגורזע קראקא בז' באדר ב' תש"ג. כן נספו ילדיהם: [באחד מהמקורות נכתב שנספו ביום ד' באדר ב' תש"ג].
א. הרב אלכסנדר סנדר – עם רעייתו הרבנית רעכיל ובתם הילדה ראצא.
ב. הרב נתן אהרן אב"ד דאבשיץ – עם רעייתו הרבנית מרים, ובנם חיים מתתיהו. שנספו בסיון תש"ג בלבוב.
ג. הרב יהושע ברוך – עם אשתו הרבנית פריידא, בתם הילדה ובנם הבחור דוד מאיר.

חתניו של הרב זלטנרייך, הרב שלמה טננבוים והרב דוד הכהן קאהן מטורונטו יזמו בשנת תשל"א הוצאה מחודשת של ספר 'ילקוט הפלאות' עם קונטרס 'דברי מנחם', לאחר שרוב הטפסים של המהדורה הראשונה אבדו בשואה. בפתח דבר למהדורה השנייה כתב אחיינו של הרב מנחם מנדל, כי דודו והרב פוטרניק "היו נאהבים ונעימים בחייהם, לכן גם במותם על קה"ש לא נפרדו, ומשנה לא זזה ממקומה [= לשוב להדפיס את חיבוריהם ביחד], ויעלו לאחדים כאחד לחדש אורם כבראשונה, וימליצו טוב בג"מ עבור בניהם ומשפחתם להוושע בתוך כלל ישראל תשועת עולמים".

דבר תורה מאת הרב יוסף זלטנרייך הופיע בקונטרס התורני "אגם מים" (סימן ז), שיצא לאור בסיגט בשנת תר"ס (1900). 

תמונת החותמת של הרב מנחם מנדל זלטנרייך מובאת באדיבות Rarity Auction House.