גדולה מעלת המדפיס מאמרים מאת הקדושים וטהורים, ביחוד כשהמדפיס מצאצאיהם / הרב יעקב דוד ויטלסון הי”ד
ב”ה לאדז, יום ד’ לסדר “הנני נותן לו את בריתי שלום” שנת תרפ”ז לפ”ק.
כבוד ידידי הרה”ג המפורסם מוכתר בנימוסים מגזע אראלים ותרשישים יקר רוח איש חמודות מוה”ר יעקב משה בלוי שליט”א אב”ד סאסאטא.
אחרי דרישת שלום תורתו,
יקרת מכתבו קבלתי, ושמחתי בקול מבשר ואומר, כי נשאו לבו הטהור לחבר ולסדר תורת רבינו אדומו”ר אור ישראל וקדושו ר’ שלמה קארלינר זצלה”ה זי”ע. ועל דבר אשר דרש ממני לשלוח לו הכתבים שישנם תחת ידי מעזבון מורי וחמי זצ”ל הרב הגאון הצדיק הרב ר’ נתן נטע הכהן הגאבד”ק קאלביעל, אשר ליקט ואסף מאמרים קדושים מאת הקדושים וטהורים הרב רבי אהרן הגדול מקארלין ובנו הרב רבי אשר ותלמידו הרב רבי שלמה זכר כולם לברכה זי”ע, דחזו להקרבה על מזבח הדפוס, בישרת לב שמחה, מצאתי לנכון למלאות מבוקשו, ובפרט שרום מעלת כבוד תורתו שליט”א הנהו נכדו (יעוין ספר חסידים סי’ רכ”ש ובמקור חסד שם), ובטח בל יפקד שמו הטוב של חמי ז”ל עליהם, ואפריון אמטייה למר רום מעלת כבוד תורתו, יהי ה’ עמו, ויברך ה’ חילו, ופועל ידיו תרצה.
כנפשו ונפש ידידו דורש שלום תורתו ובכל לב ונפש חפצה המצפה להרמת קרן התורה וישראל,
באתי על החתום יעקב דוד בהרה”ג רי”מ זצלה”ה וויטעלזאהן
אבד”ק רודא-פאביאניץ, וכעת מו”צ בלאדז ברחוב וואלבארסקא.
(הסכמה לספר ‘שמע שלמה’ – הנהגות, תורות ומעשים מאת האדמו”ר רבי שלמה מקארלין, בעריכת הרב יעקב משה קליינבוים)
הרב יעקב דוד ויטלסון (וויטעלזאהן / וויטטעלזאהן) נולד בשנת 1890 לערך בוינגרוב (פולין) להוריו, הרב (יהודה) מנחם מנדל ויטלסון אב”ד שעניצא (פלך ורשה) ולרבנית ויטל. הרב יעקב דוד היה צאצאיהם של האר”י הקדוש, המהרש”א, הרמ”א והמהר”ל מפראג, הבית מאיר, ולמעלה עד לרבינו בעל המאור.
אביו, הרב (יהודה) מנחם מנדל, נפטר בחודש אב תרפ”א. הוא נמנה על הרבנים שחתמו על הנידוי והחרם שלא למנות רבנים תמורת כסף, כפי שמופיע במופיע באבני נזר יו”ד סי’ תסה. חותנו של הרב (יהודה) מנחם מנדל, הרב (משה) יחזקאל בידרמן אב”ד ווישאגראד, כונה על ידי ה’אבני נזר’, ‘בר לבב זך הרעיון’ ונפטר בי”ח בטבת תרס”ז. אביו של הרב (יהודה) מנחם מנדל, ר’ זלמן וויטלסון היה חתנו של ר’ ברוך נאומברג, בנו של הרב יהודה נאומברג אב”ד ליסא, חתנו של הגאון רבי מאיר פוזנר, מחבר הספר “בית מאיר”.
הרב יעקב דוד נשא לאשה את מרת מרים בלומה בת הרב נתן נטע הכהן דינר, ונולדו להם חמישה ילדים. הרב נתן נטע הכהן דינר היה אב”ד ראדשיץ (פלך ראדום) ומשנת תרנ”ד אב”ד קאלביעל, הוא הוציא לאור את הספרים “רשפי אש השלם” ו”קונטרס לקוטי שבחי מוהר”מ זלה”ה” (פיעטרקוב, תרס”ז) מאת הרה”ק רבי מרדכי מנסכיז, וספר “קרבן ראשית” (ורשה, תרע”ב) מאת רבי יהודה ליב מרגליות.
הרב יעקב דוד כיהן כאב”ד רודא וכמו”צ בעיר לאדז. הוא נמנה על חברי אגודת הרבנים בפולין (כמופיע בקובץ דרושים, תרפ”ד). הוא מימן את הספר ‘רשפי אש השלם’ שהוציא לאור חותנו והגיה אותו. בהסכמת האדמו”ר רבי יעקב אריה מטרוסק, הוא מזכיר חתנו של הרב נתן נטע הכהן אב”ד קאלביעל, “האברך הר’ החריף שושלת היחס מוה”ר יעקב דוד נ”י בהרה”ג המפורסם רי”מ אבד”ק שעניצא”.
חותנו כתב בהקדמת הספר ‘רשפי אש השלם’:
“עתה הנני מחזיקנא טובתא רבא לחתני הר’ החריף שושלת היחס מוה”ר יעקב דוד וויטטעלזאהן נ”י (בן הרב הגאון חריף ובקי שושלת היחס המפורסם מוה”ר יהודא מנחם מענדל שליט”א אבד”ק שעניצא)* ותשואות חן רב לו על גודל עמלו והיגיעה להשגיח בהשגחת עינא פקיחא על הספר הקדוש הלז שיצא מתוקן ומוגה כראוי בהגהה מדויקת והזיל מכספו הוצאת הדפוס, וזכות רבינו זצוקללה”ה זי”ע יעמוד לו שלא ימוש התורה והיראה וכל טוב ממנו ומזרעו ומזרע זרעו עד עולם. ומעתה ידי תכון עמו להזהיר אחינו בני ישראל שלא ישיג שום אדם את גבולו להדפיס הספר הקדוש הלז הן במתכונתו והן שלא במתכונתו בלתי רשות חתני הנ”ל או בא כוחו כי הזכות שייך לו ולבא כוחו לחלוטין ולמ”ע.
נאום נתן נטע הכהן אבד”ק הנ”ל
* נכד הגאון הבית מאיר שהיה נכד הגאון ר’ פנחס הורוויץ גיסו של רבינו הרמ”א עד רבינו בעל המאור, ומצד אמו נכד הגאון הצדיק ר’ יעקב דוד אב”ד קאזניץ בעל המחבר הגהות מהרי”ד על תורת כהנים שהיה נכד הגאון הפני יהושע ונכד רבינו ר’ דוד לידא ונכד הגאון החסיד ר’ יוסף מפרעמיסלא שהיה נכד רבינו הרמ”א. ונכד רבינו הגדול המהר”ל מפראג עד רבינו האי גאון עד זרובבל בן שאלתיאל ונכד רבינו האר”י לוריא אשכנזי מצפת. הכל כמבואר בספר הגהות מהרי”ד הנ”ל”.
בשורות שלפני הסכמת הרב יעקב דוד ויטלסון לספר “שמע שלמה” (פיוטרקוב תרפ”ח), ולפניה הוסיף העורך את השורות הבאות:
“מכתב מידיד נפשי הרב הגאון ר’ יעקב דוד שליט”א אבד”ק רודא, בדבר ששלח לי כמה כתבים מחמיו ז”ל. והנני בזה להכיר לו טובה, ולהביע לו תודה, על אשר נהג עמי טובת עין לתתם לי ולזכות הקדוש בעל הספר, יעמוד לו ולזרעו עד עולם, שיתברך בכל טוב מאת שוכן מעונה, וימולא משאלותיו בכל כת ועונה, ויצלח בכל אשר יפנה, ויזכה לעלות לציון ברינה”.
בשנת תרפ”ב שכב אביו על ערש דווי, והורה לראשי הקהל שבשעניצא, שאף שיש לו בן הראוי למלא את מקומו, בהיותו תלמיד חכם גדול ויושב בישיבה כל היום, מכל מקום העיר נצרכת לרב ומנהיג מסוגו של הרב יוסף יונה גבריאל שארפזין אב”ד סערצין.
הרב יעקב דוד ומשפחתו גורשו לגיטו לודז’. בשנת 1942 נספו הרב, הרבנית וארבעה מילדיהם, ובהם בנם, ר’ יוסף צבי ויטלסון – שנולד בשנת 1911, היה שוחט ובודק והתגורר בפשיסחה עם רעייתו רחל לאה. הי”ד.
ברשומות בגיטו לודז’ מופיע יעקב דוד מלודז’ נולד ב-10.03.1884, התגורר בגיטו שם, ונרצח בתאריך 20.04.1942 (ג’ באייר תש”ב).
בנו, שלמה יצחק, שרד, התגורר בעכו והנציח בדפי עד ב’יד ושם’ את הוריו, את אחד מאחיו ואת דודו, הרב ברוך ויטלסון הי”ד שהיה ראש ישיבה בעיר ורשה.
תמונת החותמת של הרב יעקב דוד הי”ד מובאת כאן באדיבות ברנד מכירות פומביות
מספר הצפיות במאמר: 13
