וישאו ברכה על בואם להציל פנינים מעמקי נשיה, לסייע ולבלע פני הלוט הלוט על דברי ימי ישראל… לעשות 'חסד' עם החיים, ו'אמת' עם הנקראים 'חיים' / הרב מרדכי וייץ הי"ד
לרגל עבודתי אשר סבותי אני ולבי לדעת ולתור, לבקש ולדרוש, לחקור לבקר במקצוע הזה, נוכחתי לדעת אשר היו כמה רבנים גאונים מצוינים שישבו על כסא פוזנא ושרתו בה בקדש, וכותבי תולדות העיר פוזנא הנ"ל לא ידעו מהם, ולא זכרו אותם כלל. בחייהם היו אלה הרבנים מפורסמים על פני תבל, בכל הארץ יצא קום, ולדאבוננו כמעט נשכח מאנוש זכרם.
ואף מאלה הרבנים אשר באו זכרון שמותם בספריהם, שכחו ולא ידעו המחברים כמה דברים עיקריים, וכמה דברים מעניינים נעלמו מהם. גם כמה פעמים נמשכו לתומם אחרי מקורים כזבים ומזויפים, ומחמת חסרון ידיעה שגו ברואה, החליפו גברא בגברא המרו זמן בזמן, וסכסכו משפחה במשפחה.
לא להתפאר עצמי באתי לשבח את שלי ולגנות את של זולתי, כי ידעתי עם לבבי כמוהם כמוני לא נקיה גם עבודתי משגיאות וחסרות ויתרות, וכל אדם עלול לטעות שגיאות מי יבין – אמר המשורר והתפלל – מנסתרות נקני. ואמנם לית ספר, יהיה ענינו מה שיהיה, (לבד תורת משה והנביאים והחכמים) אשר לא תחסר כל בו שעליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. וכבר אמרו הסופרים: כמו מצרף לכסף וכור לזהב, כן נחוצה בקורת לספרים, וכל המרבה לתקן ולבקר הרי זה משובח.
אדרבא אמרינן לפעלא טבא – אם אך באמונה הוא עושה – 'יישר חילא' הלא טוב מעט מאפס ואין, מי יתן וכן יעשו חכמי ומשכילי שאר ערים עתיקות, וישאו ברכה על בואם להציל פנינים מעמקי נשיה, לסייע ולבלע פני הלוט הלוט על דברי ימי ישראל, ולהרבות החמר לחומר לבניין תולדות בני ישורון על יסודי אמת וצדק, לעשות חסד עם החיים, ואמת עם הנקראים 'חיים'.
בעזר החונן לאדם דעת כתבתי תולדות רבני וגאוני איזו ערים עתיקות וכמה משפחות מיוחסות עתיקות. וכה יצליח אותי להוציאם לאורה לתועלת חובבי ודורשי קדמוניות ישורון המתעטרים בכבוד חכמיהם ורבניה,ם ובתוכם גם תולדות רבני וחכמי עיר פוזנא המעוטרה אשר פי יקבנה 'פז נאה' – כי כל קראו חובבי שפת עבר לעיר פוזנא.
בה קבצתי ואספתי כל הרבנים הגאונים אשר כהנו במשמרת הרבנות ושהרביצו תורה בתוכה במשך ארבע מאות שנה. ובאו בה גם האובדים שבעיר פוזנא, והנשכחים מכותבי זכרונותיה. ממקורות נאמנים כתבתי קורות חייהם, ספריהם ומפעליהם, דורות אבותיהם ותולדותם אחריהם. גם להביא הערות והארות על מה שנדפס כבר, פעם כמסייע להו ופעם כמפלג עלייהו, מה שהנחתי לי להתגדר בם, ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו.
מקום חשוב בחיבורי הנ"ל לוקח תולדות רבנו עקיבא איגר, אשר ישב לכסאה כ"ב שנים שלימות ואיזו ימים. וסימנך: בך יברך ישראל. כתבתי כל החומר ההיסטורי שבא לידי, חדשות בקורות ימי חייו ויחוס משפחתו הרוממה, בפרט תעודות חשובות 'קניני חתונות' שלו ושל משפחת אשתו הנמצאות בפנקסי ליסא, שהיו טמונים עד כה ונעלמים מכל כותבי תולדתו, המפיצים אור על כמה דברים מסובכים.
ואמנם כשנה זו תרח"ץ י"ג תשרי מלאו מאה שנה לפטירת אותו צדיק רבנו עקיבא איגר, אשר האיר לתבל וליושביה באור תורתו וחכמתו, ולמרות שהיה נחבא אל הכלים ועניו מאוד, היה נודע ומפורסם בכל קצוי ארץ, לשם ולתהלה, ועוד זכרונו חי הנהו בקרב כל ישראל, לא רק בין הלומדים. אך זכרו קדוש גם בין המון העם, איש כזה עלינו לשום שמו לסמל ודוגמא לפשק האנושות בכלל.
בשנת היובל הזאת, חיבה כפולה ומכופלת קדושה ומקודשה מוטלת עלינו, להרים על נס את האיש הדגול מרבבה הזה. להודיע לבני אדם גבורותיו ונפלאותיו אשר עשה לטובת דתו ועמו. עלינו להראות לעיני כל, שכל שנות חייו מיום גיחו מרחם אימו עד שובו לעפרו היו ימי פעולה כבירה ועצומה, שלשלת זהב ארוכה של מעשים טובים, ברוח ובחומר, לטובת המין האנושי בכלל ואחיו בני עמו בפרט.
אי לזאת הנני נותן לפני הקורא חוברת קטנה, זו קטע אחד מספרי 'פז נאה' הנ"ל אשר אתי בכתובים, וקראתיה 'עטרת פז', כי אחרי אשר העיר פוזנא ירדה פלאים, החזיר רבנו את העטרה ליושנה, והוא עצמו היה אמנם העטרה לה…
ואם ימצאו הקוראים חפץ בדברי אלה, אשתדל בע"ה להוציא לאור ספרי 'פז נאה' הכולל כל תולדות רבני עיר פוזנא, ושאר חיבורי אשר איתי בכתובים, והיה זה שכרי.
על משמרתי אעמודה ואשמעה מה ישפטו יודעי העתים על פעלי זה ולמשפט מביני בקרת יחלתי, ויבואו נא דבריהם אלי ואדעה, ואם אמצא מה לתקן או להוסיף, אעשה זאת בספרי 'פז נאה' הנ"ל.
( מתוך הקדמת מחבר הספר 'עטרת פז')
החוקר המצויין, הרב מרדכי וייץ (ווייץ / ווייטץ) הי"ד, בנם של ר' אברהם וייץ וחנה רבקה לבית גלבארט, ובעלה של בריינה לבית גרינשפאן. ראה שהיה תלמידו של האדמו"ר ה'אבני נזר' מסוכוטשוב.
הרב מרדכי וייץ התגורר בקאליש ועסק במחקר תולדות גדולי ישראל. ספרו 'עטרת פז' (קאליש תרצ"ח) על רבי עקיבא איגר, היה חלק מכתב יד לספר 'פז יאה' על תולדות רבני ישראל בארבע מאות השנים שקדמו למחבר.
במחקריו ההיסטוריים והביוגרפיים, שערך במשך עשרות שנים, עשה המחבר שימוש ב'כתבי יד, פנקסים ישנים ומקורות חדשים' – ארכיוניים משפחתיים, בפנקסי קהילות, ובשלל מקורות נוספים. על פי עדותו בהקדמת ספרו, נהג המחבר להתפלפל בהלכה בתכתובת עם כמה רבנים, ולהתכתב עם ההיסטוריונים בדורו. היו לו תגליות היסטוריות רבות. כתלמיד חכם, ידען נפלא ומומחה בר סמכא. הוא ענה רבות לשאלות רבות בתחום המחקר ההיסטורי בתחום תולדות הרבנים וייחוסם. כתיבתו מדעית, חדה וישרה.
הוא חיבר מאמרים לתולדות גדולי ישראל ב'דרכנו' (ורשה, תרצ"ו, גליון סז, וניסן תרצ"ט גליונות כז-כט), מחקריו אודות משפחת השל"ה הקדוש הובאו בספר 'שני לוחות הברית' מהדורת ורשה תר"ץ, ובספר 'אגרת שלמה'. מאמרו 'בן ארבעים לבינה' יצא לאור בטאגעבלאט, ורשה, בסביבות שנת תר"ץ. בכתב העת 'קאישער לעבען', י"ז בתמוז תרצ"א, הובא מאמר שלו ביידיש לרגל 'הונדערטסטע יאהרצייט פון קאלישער רב ר' משה אפרים ז"ל'.
עוד פרסם בקובץ 'בית אברהם' (וורשה), חוברת ב', אייר תרצ"ד, במדור 'להבין דברי רבותינו'. מאמרו על 'הישיבות הראשונות בפולין' יצא לאור בכתב העת 'הלפיד' (וורשה), טבת תרצ"ז. הוא ערך את קונטרס 'עטרת תפארת למטה קרא', שנדפס עם קונטרס 'אהל אהרן' בסוף ספר 'בית אהרן' מאת הרב אהרן קוויל (פיוטרקוב תרצ"א), מעמ' 263.
מאמריו הופיעו, בתרגום לעברית, בספר 'תולדות גדולי ישראל – עטרת פז', (אשדוד, תשנ"ט).
הרב מרדכי ווייץ כתב הסכמה לספר 'בית החיים' (פיעטרקוב, תרצ"א).
הרב אברהם יהודה אריה קסטנברג מביא בספרו 'תפארת אריה' מידע בשם 'ידידי הה"ג מ' מרדכי ווייץ שי' מקאליש'.
הרב צבי יהודה הלוי מאמלאק מקאליש כותב בספרו 'אביר הרועים' , א, עמ' ק, 'ואמר לי תלמידי ידידי החו"ב מ' מרדכי ווייץ נ"י מפה'.
הרב הגאון רבי מאיר דן פלוצקי כתב בספרו 'כלי חמדה' על התורה, בפרשת קדושים הביא הערה למדנית בביאור קושיית החזקוני, בשם 'ידידי החו"ש זי"ר מה"ו מרדכי וויטץ נ"י מקאליש', וכתב ש'יפה העיר'.
הרב פינחס זליג גליקסמן הי"ד מביא מידע משמו בספרו 'רבינו אליקים געץ', עמ' 14.
מאמר מאת הרב מרדכי ווייץ 'הערות על פרדס יוסף בראשית מקובץ בית אברהם – סוכטשוב', מופיע בספרו של הרב יוסף פאצאנובסקי הי"ד, 'לקט יוסף', סי' כ. והביא שם בהערה הרב וייץ דברים ששמע כשדיבר עם 'הגאון הקדוש מסאקלוב'.
בהקדמת הרב צבי יחזקאל מיכלסון הי"ד לספר 'עלה דיונה' ציטט דברים מאת 'יד"נ הרב החו"ב מופלג ואיש אשכלת מ' מרדכי ווייטץ נ"י מקאליש'.
הרב ראובן מרגליות במאמרו 'לקורות עיר לבוב וגדוליה' (ירחון המודיע תרצ"ב) הביא מידע בשם 'ידידי הרה"ג מרדכי ווייטץ נ"י מקאליש'.
הרב ישראל ברגר אב"ד בוקרשט הביא בכתב העת 'וילקט יוסף' (שנה יד, קונטרס יט, סי' קפט, בעריכת הרב יוסף שווארץ הי"ד), מידע בשם 'ידי"נ הרב החריף החסיד מו"ה מרדכי ווייטץ נ"י מקאליש ברוסיא'.
הרב אריה יהודה ליב ליפשיץ בספרו 'אבות עטרה לבנים' הביא ציטוט בשם 'ידידי הרב המופלג ומבקר ר' מרדכי וויטץ בקאליש'.
הרב חיים ישכר גראס, ראש ישיבה ומגיד מישרים בקהילת מונקאטש צירף לספרו של הרב אריה ליב צינץ 'מלא העומר' את 'סדר מגילת היוחסין של הרב המחבר', ומביא שם מידע בשם 'ידידי הרב החריף ובקי עצום וכו' מו"ה מרדכי וויץ הי"ו מקאליש'. וכן בחיבורו 'תפארת בנים אבותם' כותב הרב חיים ישכר גראס על מידע מהקונטרס 'משפחת הורויץ' מאת 'ידידי הה"ג ר' מרדכי ווייטץ הי"ו מקאליש'. גם בהסכמתו של הרב חיים יששכר גרוס לספר 'חדות שמחה' (שערך הרב יהונתן הלוי אייבשיץ הי"ד, שכיהן כמו"ץ בוורשה), הביא דברים בשם 'ידידי הרה"ג ובקי ביוחסין מו"ה מרדכי ווייטץ הי"ו מקאליש'.
הרב מרדכי ווייץ נספה בשואה, ורוב כתביו אבדו בה.