עצה לבעל תשובה / דברים בשם רבה של אונגוואר, הרב יוסף אלימלך כהנא הי”ד
“ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם חיים כולכם היום” (דברים ד,ד). איתא במסורה “אותם פרו ורבו”, “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש”, “ואתם הדבקים” וכו’. שמעתי לפרש זה מאדמו”ר הגאון אב”ד דק”ק צעהלם ר’ יוסף אלימלך כהנא זצוק”ל, שיש שלש כתות בני אדם, צדיקים גמורים פורשים עצמם הרבה מהם לגמרי מעניני עולם הזה, ואין להם שום עסק עם בני אדם. אבל זה לא טוב, שלא נתנה תורה למלאכי השרת, וכמו שפירש החתם סופר ז”ל על חנוך שהתהלך חנוך לפני אלוקים ולא התחבר כלום עם בני אדם, אז לקח אותו ה’ אל השמים, שצדיק כזה לא שייך בעולם הזה. הכת השני לגמרי שקועים בתאוות עולם הזה ותענוגיו. זה בטח לא טוב. אבל המובחר הוא דרך הבינוני, להיות דבוק בעבודת ה’ אבל גם להתחבר עם בני אדם להיות טוב להם לגמול להם חסד. וכמו שדורשים בגמרא מפסוק זה, וכי איך אפשר להדבק בה’, אלא כמו שהוא עושה כל מיני חסד, כך אתם תדבקו במדותיו ותעשו כל מיני חסד עם בני אדם. וזה “ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם”, שתהיו דבוקים בו, וגם תדבקו במידותיו להיות טובים עם בני אדם, אז “חיים כולכם היום”, יהיה לכם חיים שלמים – עולם הזה (ולא כמו לכת ראשונה שאין להם עולם הזה) וגם עולם הבא (ולא כמו לכת שנייה שיש להם רק עולם הזה). עד כאן תוכן דבריו. וזה גם פירוש המסורה, דכת אחת אומרת “ואתם פרו ורבו”, רק תענוגי עולם הזה. והשנייה אומרת תהיו “ממלכת כהנים וגוי קדוש”, להיות ממש כמלאכי השרת, מצוינים ומובדלים לגמרי מכל דבר. ובא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, “ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם”, כנ”ל, להיות טובים בעיני אלוקים ואדם. זה היא הדרך הישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.
(שיח אליעזר, בני ברק תשנ”ט, מאת הרב אליעזר ברויער, עמ’ קיז-קיח)
שמעתי מאדמו”ר ר’ יוסף אלימלך כהנא אב”ד דק”ק מעהלים זצוק”ל לבאר המדרש שמביא על “ויצא יעקב מבאר שבע”, את הפסוק “אשא עיני אל ההרים וכו’ עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”, דהנה אם הבעל תשובה מתחיל להתבונן על מעשיו הרעים ועל כל מה שעבר עליו יבא לידי ייאוש גמור, ואיך יכול להתחיל להיטיב מעשיו. ואז יש עצה אחת, לשכוח כל מה שעבר עליו, ולקבל עליו להיות איש חדש וכאילו לחיות חיים חדשים. ועל שם זה נקראת התשובה בשם “עתה”, ללמד שמעכשיו יתחיל מחדש, ואל יחשוב על העבר. וראיה מזה ממעשה בראשית, שאז לא היה עדיין אדם עם זכויות שבעבורו ה’ יברא את העולם רק ברא על סמך העתיד, שידע שהאדם יעבוד אותו. וזה הפירוש “אשא עיני אל ההרים”, אל ההורים, שאם אתבונן על מעשי אבות שהיו קדושי עליון ואני עני ושפל בלי מעשים טובים, אז “מאין יבא עזרי”. אבל התשובה “עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”, שברא העולם על סמך העתיד, כך אני בוטח שמעכשיו אתחיל חיים חדשים וה’ יעזור לי על סמך זה. וזה אנחנו מבקשים, “השיבנו ה’ אליך ונשובה”, אבל מאיפה יש כח לזה אחרי חיים מלאי עבירות, על זה ממשיך, “חדש ימינו” – שה’ יזכנו שנרגיש עתה כמו בבריאת העולם, שהיה על שם העתיד, כך ה’ ייתן לנו כוח להתחיל מחדש על שם מעשינו בעתיד.
(שיח אליעזר, עמ’ קפה-קפו).
“בטח בה’ ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה” (תהלים לז,ג). ע”פ ששמעתי מאדמו”ר ר’ יוסף אלימלך כהנא אב”ד דק”ק צעהלים זצוק”ל לתרץ שאלת התוספות שפעם אמרו תחילת דינו של אדם אם נשא ונתן באמונה, ופעם אחרת כתוב שהשאלה הראשונה היא אם קבע עיתים לתורה. ותירץ הוא ששניהם עולים כאחד, שסתם אדם צריך לעסוק הרבה שעות ופעמים אפילו רוב או כל היום בפרנסתו, אבל אחרי שעבד הרבה שעות צריך להאמין באמונה שלימה ששאר זמנו קודש לה’ וללמוד תורה, שמה שיוסיף עכשיו עוד לעבוד לא יביא לו פרנסה, כיון שגוזל זמנו מהתורה, רק ה’ יזמין לו בתוך הזמן מה שצריך. היוצא, מי שנושא ונותן באמונה, שמאמין באמונה שלימה שה’ קובע לו פרנסתו מראש השנה עד ראש השנה, ממילא יש לו גם כן זמן ללמוד, וזה תלוי בזה, ושניהם אחד. וזה הפירוש “בטח בה'”, שאם תחיה בביטחון בה’, “ועשה טוב”, אין טוב אלא תורה, אז תעסוק, ויהיה לך זמן לעסוק בתורה. “שכן ארץ” ותוכל גם כן לעסוק בדרך ארץ בלי פחד. “ורעה אמונה”, שהאמונה שבך תהיה מנהיגה אותך בדרך הנכונה.
(שיח אליעזר, עמ’ קצב)
הרב יוסף אלימלך כהנא הי”ד, רב גאון גדול ומפורסם שנולד ברוסנוביץ’ בשנת תרכ”ו לאביו הרב יצחק אייזיק כהנא אב”ד רוסנוביץ’ וזשדני. בילדתו היה תלמיד סבו הרב יצחק אייזיק הלוי ביליצר אב”ד נאג’י-אידה, מחבר ספר ‘באר יצחק’ על התורה. בצעירותו למד באונגוואר אצל רבי שלמה גנצפריד, ראב”ד אונגוואר, מחבר הספר ‘קיצור שלחן ערוך’ ואצל רבי חיים צבי מנהיימר, מחבר שו”ת ‘עין הבדולח’. לימים כתב הרב יוסף אלימלך בהסכמתו לספר ‘עין הבדולח’: “גם אני זכיתי ליצוק מים על ידו בימי בחרותי והיו עיני רואות את מורי ומדריכי ומבקש תורה מפיו ממלל רברבן והיה בפי כדבש למתוק. אשרני מה טוב חלקי ומה נעים גורלי”. אחר כך היה תלמיד רבי שמחה בונים סופר, ה’שבט סופר’, בישיבת פרסבורג. נסמך להוראה על ידי רבותיו ה’שבט סופר’ ועל ידי הרב שלמה גנצפריד. הרב יוסף אלימלך היה בזיווג ראשון חתנו של הרב משה סג”ל יונגרייז אב”ד קאשוי, ובזיווג שני היה חתנו של הרב יאיר קאלוש ממזלבורץ. בשנת תרנ”ב (1892), לאחר פטירת אביו, מונה הרב יוסף אלימלך לאב”ד זשדני, הקים בה ישיבה והחל בכתיבת ספריו. משנת תרע”ו (1916) היה אב”ד וראש ישיבה בבאניהאד. משנת תרפ”ג (1923) כיהן כאב”ד וראש ישיבה בצעהלים ותרצ”א כיהן כאב”ד ורב ישיבה באונגוואר (אוז’האראד). הוא הנהיג את ישיבתו סדר לימוד קפדני, התמסר למסור שיעורים רבים לתלמידיו ובחן אותם בכל שבוע. התלמידים למדו בהתמדה גדולה ששה דפי גמרא מידי שבוע עם מפרשים, ושלחן עורך אורח חיים עם מגן אברהם ויורה דעה עם הט”ז והש”ך. בסוף הזמן נערכו חזרות על הלימוד והתלמידים עמדו למבחן על כל מה שלמדו באותו זמן. הרב פעל רבות לביסוס הקהילה ומוסדותיה, חיזק את למוד התורה, היה נשיא ועד הרבנים ברוסיה הקרפטית ונשיא ‘כולל שומרי החומות בארץ ישראל’.
בנו, הרב שרגא פייש כהנא, נפטר בשנת תרע”ט (1919) בהיותו בן 27, ועל מצבתו בבית העלמין במארגרטן נכתב “… יודעיו ומכיריו עליו מקוננים, יגע בתורה בז”ך שנים מה שהתלמיד ותיק במאה שנים”. גיסו של הרב יוסף צבי, הרב צבי רייכמן, היה אב”ד נאדי-אידא, וחיבר את ספר ‘הר צבי’ על התורה וחידושי סוגיות הש”ס.
לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפוררות הקיסרות האוסטרו-הונגרית, צורפה אונגוואר לצ’כוסלובקיה, ובשנת 1938 היא עברה לשלטון הונגריה שהחל לאכוף חוקים אנטי יהודיים.
רוב יהודי אונגוואר נספו בשואה, על שואת יהודי אונגוואר נכתב במאמר על האדמו”ר מאונגוואר הי”ד. חתנו של הרב יוסף אלימלך, הרב משה נתן הלוי יונגרייז אב”ד הערנאד זשאדאני נספה בד’ בסיוון תש”ד. הרב יוסף אלימלך כהנא גורש במשלוח האחרון מאונגוואר לאושוויץ ונהרג עקה”ש עם אשתו הרבנית ועם חלק מקהילתו ומתלמידיו בי’ בסיוון תש”ד (ויש אומרים בי”א בסיון תש”ד). ספר תשובותיו “פני יוסף” וחידושיו שהיו בכתבי יד אבדו בשואה, אך ניתן למצוא שרידים מכתביו בכתבי עת תורניים, בספרי השו”ת של בני דורו ובספרי תלמידיו. בשנת תשכ”ט הוציא לאור נכדו, הרב יצחק אייזיק יונגרייז, לקט משרידי תשובותיו וחידושיו בספר “חידושי מהר”י כהן”.
כן נספו בשואה בניו הרב יצחק אייזיק כהנא, רבה של פאררא-ענטש, והרב יהושע כהנא. הי”ד.
מספר הצפיות במאמר: 237
