הוכח לחכם ויאהבך, כדרכם של האחים הקדושים הרבי ר' זושא והרבי ר' אלימלך / הרב גדליה קלוגר הי"ד

* 'הוכח תוכח את עמיתך'. ראיתי זה כבר בספר אחד שפירש על פי הידוע מהני תרי אחים הקדושים הרב הקדוש רבי ר' זושא והרב הקדוש רבי ר' אלימלך זצוקללה"ה זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל בעת שהתהלכו בארץ והוכיחו לעם להורות תשובה לילך בדרך ה', שדרכם היתה כאשר ראו באחד איזה חטא, אזי אמר אחד לאחיו וקוראו בשמו מה לך ולמה עשית כך וכך לפי העבירה שראו באיש ההוא, ואמרו דברים המשברים את הלב, וגם דברו כמה פגם בחטא זה, ואיזה תשובה צריכין לתיקון חטא זה. והאיש ההוא כשמעו ויתעצב, וממילא עשה החוטא תשובה כפי הוראתם הטובה. ובזה מפרש הוכח תוכיח את עמיתך, עם שאתה בתורה ובמצות. עד כאן דבריו.

ועם ההקדמה הנ"ל יש לפרש הפסוק במשלי (ט,ח) 'אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך', דלעניות דעתי קשה, כי אם ראה בתלמיד חכם שעבר עבירה, אין מהצורך להוכיחו, כי מעצמו יעשה תשובה, כדאיתא במסכת ברכות (יט,א) אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה כו' אלא ודאי עשה תשובה. ולפי הנ"ל יש לפרש פירוש הכתוב, 'אל תוכח לץ פן ישנאך', היינו שלא יקבל לדברי תוכחתך, אלא 'הוכח לחכם', פירוש הפוך פניך לומר דברי עוונות והתוכחה נוכח לחכם, וכנ"ל. 'ויאהבך', שישמע החוטא ויקבל לדברי תוכחתך ויעשה תשובה.

* בשם הרב הקדוש מוהר"א זצ"ל מעיר מיקאלאיוב. 'אתם נצבים' וגו'. על פי משל מענין לימוד תכסיסי המלחמה של אנשי הצבא (הנקרא עצזיציר), יש שממונים עליהם שרים רבים ונכבדים זה למעלה מזה. שהדרך הוא אשר שר הקטן מלמדם סידור תכסיסי מלחמה. והם עומדים זה אצל זה בשום סדר א' שורות שורות והמלמדם עומד עליהם בריחוק קצת כנגדם ופוקד עליהם כיצד יעשו. ומה שהוא מצוה עליהם כן יעשו כולם כאחד. ואם השר הגדול ממנו שבא לנסות לאנשי הצבא שתחת דגלו באותות אם הם מורגלים בסדר עבודתם, אזי גם השר הקטן עומד עם אנשי הצבא בשווה להם ועושה כמו שאנשי הצבא הפשוטים עושים. וכן כל מה שהשר הוא יותר גדול, השר הפחות ממנו הוא נצב לאנשי הצבא הפשוטים כנ"ל. ובאם המלך יבא לנסות אותם אזי כל השרים כולם הקטנים עם הגדולים עומדים נצב בסדר אחד עם אנשי הצבא, עושים כולם כאחד ענייני סדור תכסיסי מלחמה כפי פקודת המלך.

הנמשל בזה כי בכל השנה ההשפעה הולכת על ידי הצדיקים. לצדיק זה יש מפתח הפרנסה, ולצדיק אחד יש לו מפתח הרפואות כו', אבל בראש השנה כאשר יבוא המלך, מלכו של עולם, הוא הקב"ה לישב על כסא המשפט לדון את כל באי עולם וכולם יעברון לפניו כבני מרון, אזי יהיו נדונין לפניו גם הצדיקים, על דרך הכתוב (מלכים א ח,נט) 'לעשות משפט עבדו' כו' (וכדאיתא בראש השנה טז., עיין שם). לזה אמר 'אתם נצבים היום', על דרך מאמר רבותינו ז"ל (זהר פרשת בא דף לב:) בפסוק איוב (א,ו) אין 'היום' אלא ראש השנה, 'כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם וגו' כל איש ישראל',

אמר המסדר על פי דבריו הקדושים יש לפרש הכתוב בתהלים (קיט, צא) 'למשפטיך עמדו היום', היינו בראש השנה, פירוש שגם הצדיקים יעמדו בכסה ליום חגינו למשפט, 'כי הכל עבדיך', ואתה מלך לדונם. ועיין בחדושי אגדות למסכת ראש השנה ט"ז ע"א בדיבור המתחיל תנא דבי רבי ישמעאל, ותודה לקל שכוונתי קצת מעין דברי הגאון.

* הרב הקדוש מורנו הרב ר' צבי הירש זצ"ל מרימינוב, היה רגיל לומר בכל פורים, 'והשתיה כדת', יסוד התורה היא (מלשון 'אבן שתיה') 'אין אונס', שיהיה כופה את עצמו להיות בבחינת 'אין' בשפלות. 'כי כן יסד המלך', מלכו של עולם. 'על כל רב ביתו', היינו הצדיקים, שיהיה הצדיק בעיני עצמו שאינו נחשב לכלום.

אמר המסדר היינו כמאמר רבותינו ז"ל (נדה ל:) אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה היה בעיניך כרשע. והבן.

ועל ידי זה יוכלו הצדיקים להיות פועל ישועות 'לעשות כרצון איש ואיש', להשפיע לכל אחד מה שצריך. שמעתי.

וכענין זה איתא בספר דברי אמת בפרשת ראה על הפסוק (דברים יב,ד) 'לא תעשון כן' וגו', עיין שם כל הענין.

הרב גדליה קליגר (קלוגער) הי"ד, תלמיד חכם מופלג וחסיד מלבוב, שנולד בשנת 1900 לאביו הרב יוסף, ראב"ד בויברקא, ממשפחה המיוחסת לרבינו הט"ז. סבו, הרב שמשון קליגר היה אב"ד זאלקווא והגלילות (מחוז בלעזא).

הרב גדליה חיבר את הספר "מנחת יוסף", חידושי תורה ודרושים מלוקטים מצדיקים רבים, עם חידושי אביו וחידושיו (לבוב, תרצ"ה). הספר יצא עם הסכמת קרוב משפחתו הרב יהודה ליבוש באב"ד, אב"ד פודוולוטשעסק. מהדורה חדשה של ספר זה, יצאה לאור בשנת תשס"ח.

אחיו של הרב גדליה היה הרב טוביה, מגדולי תלמידי החכמים באושפיצין ומחשובי חסידי בעלזא.

הרב גדליה נספה עם כל משפחתו בשואה, כנראה בסביבות שנת 1942. הי"ד.