מעלת לימוד סדר קודשים / הרב בצלאל ויצמן הי"ד

חכמינו ז"ל הקציעו מדור מיוחד אל לימוד סדר קדשים באמרם כי העוסק בו כאלו הקריב קרבן. הלא נודע מאמר ר' יצחק בש"ס מנחות דף ק"י ע"א שעל זה נאמר 'זאת תורת' בקורבנות, וכן הזהיר אותנו ר' שמואל בר אבא במדרש תנחומא פרשת צו הזהרו לקרות בהן ולשנות בהם ואני מעלה עליכם כקרבנות.

אמנם מחמת מיעוט המפורשים על סדר זה, נלאו רבים להעמיק עיון ונשארו מוקשי הבנה להלומדים הפשוטים לפחות ובפרטות במסכת זבחים העמוקה, כמבואר ברש"י ז"ל בבבא מציעא דף ק"ט ע"ב דיבור המתחיל 'כי מטית' כו', לכן מועטים המה הלומדים בו. וכבר נצטער על דבר זה אותו צדיק הגאון בעל חפץ חיים שליט"א. ובכן נתעוררתי בעזרת ה' יתברך, בזכות אבותי הקדושים ז"ל, לסדר פירוש מספיק על המסכת זבחים, דבר דבר על אופניו מפי שבעים ושנים גדולי המפורשים. ורובם היו מפוזרים, וקבצתי אותם כעמיר גורנה, ונתקיים בי בדרך מליצה מאמר חז"ל בזבחים י"ב ע"ב, מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן. וגם הערות וחדושים אשר שמעתי מכבוד ידידינו ה"ה הרב הגאון המפורסם כו' כקש"ת הר' מאיר שפירא אב"ד דפה פיעטרקוב שליט"א, ולפרקים הוספתי מעט נופך משלי אשר חנני ה' יתברך. וחלקתי הפירוש לשני חלקים, ביאורים וחדושים, ושניהם כאחד טובים.

ועתה אודה ד' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו על כל אשר גמלני ושם חלקי מיושבי בית המדרש וזכיתי לזכות את הרבים בתת להם האפשרות ללמוד שיעורין קבועין בגמרא ותוספות זבחים, על פי הפרושים אשר ערכתי לפניהם. וקראתי שם הספר 'שלום רב', כי התורה נקראת 'שלום' כמבואר בזוהר הקדוש פרשת קרח על מאמר הכתוב 'שלום רב לאוהבי תורתך'. והקורבנות נקראו 'שלום', כמבואר במדרש תנחומא פרשת צו. גם יש בו שם אדוני אבי מו"ר החסיד ז"ל, וגם שמי הדל רמוז בו. ואני תפלה לה' יתברך אשר יזכני ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, ולא ימוש התורה מפי ומפי זרעי עד עולם, מתוך עושר וכבוד, ולהיות בכלל מזכי הרבים ולראות בבניין בית הבחירה, לעבוד ה' יתברך בפועל ממש, להקריב קרבנות כמצוה עלינו בתורתו הקדושה, בכלל כל ישראל בקרוב.

כן דברי המעתיר בצלאל שו"ב בק"ק פיעטרקוב בן לאדוני אבי מורי ורבי ז"ל החסיד המפורסם ר' שלום סופר.
ערב שבת קודש ויקהל, לסדר 'ויעש בצלאל' תרפ"ט לפ"ק.

(הקדמת מחבר הספר 'שלום רב'):

הרב בצלאל שו"ב ויצמן הי"ד, נולד בפיוטרקוב לאביו הרב שלום סופר ולאימו הרבנית געלא, הרב בצלאל היה שו"ב מומחה ומאמן שו"ב, מוהל מומחה, ש"ץ וראש ישיבה.

הוא למד מסכת זבחים יותר מחמישים שנה בישיבה עם עשרות תלמידים ומסר שלשה שיעורים ביום על מסכת זו. ספרו "שלום רב" על מסכת זבחים, יצא לאור עם הסכמות מאת הרב מאיר שפירא אב"ד ור"מ בלובלין, מאת הרב בנימין אליהו קנטור אב"ד זאלשין ומאת הצא"י [=הרב צבי אריה יהודה] יעקב (ב"ר דוד דוב) מייזליש מחבר הספר 'חדות יעקב'.

הרב בנימין נשא לאשה את מרת מינדל בת ר' מרדכי לוי, השו"ב בזיאלושין. היא נפטרה בז' בניסן תרצ"א (1931). לאחר חתונתו כיהן כשו"ב בדזיאלשין, ואחר כך שו"ב וש"ץ בעיירה קיזניצקי (קזעפיץ). על מנת שיוכל בעלה לעסוק בתורה, הקימה הרבנית חיה מינדל מפעל קטן לגרביים, ומרווחיה היה לבעלה כסף לצדקה, למצוות ולמעשים טובים, והוצאות לנסיעה לאדמו"ר ה'שפת אמת' מגור, ולהדריך את בניהם ובותיהם לתורה ולחופה עם תלמידי חכמים יראי שמים בעלי מעשים טובים.

לאחד מבניו קרא על שם אביו, שלום. ילד זה נפטר בגיל שנתיים. מגודל האסון לא הצליחה הרבנית העצובה להרגיע את עצמה, ואחיה הלך איתה לאדמו"ר רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ, מחבר ה'שפתי צדיק' (שהיה נכדו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל 'חידושי הרי"ם'), שבירך אותה שיהיה לה בן אחר, ונולד אחר כך בנה, הרב שלמה חיים.

לאחר שהרב מאיר שפירא מונה לרבה של פיוטרקוב והחל לתקן את צורכי העיר, הוא חיפש שו"ב ראשי מומחה, אומן במלאכת השחיטה ולמדן בהוראה והלכה, וזימן את הרב בצלאל וייצמן שיבוא מקזעפיץ לפיוטרקוב. עם הגעתו לפיוטרקוב, נחלקו השוחטים והקצבים על יוזמתו של הרב שפירא. הרב שפירא מנע מהרב וייצמן לשוב לביתו, ואירח אותו בדירתו במשך יותר משנה, עד שהשוב"ים החליטו לעשות שלום עם הרב ולסיים את המחלוקת.

במהלך השואה הסתתר בפיוטרקוב, ונספה שם בבית העלמין בי"ב בטבת תש"ג. בנוסף נספו בשואה:

• בנו, ר' ישראל מאיר השו"ב בעיר סילמאזיץ עם רעייתו שרה בת הרב יוסף דוד גרינפלד ועשרת ילדיהם.
• בתו, מרים, ובעלה ר' מאיר ב"ר שמעון ברגמן מלודז'.
• בתו, שרה, ובעלה ר' אברהם טאומן, (בנו של הרב בצלאל טאומן גיסו של ה'שפת אמת'), עם שני ילדיהם.
• בתו, רחל, ובעלה ר' משה יודנהרץ, וילדם.

שרדו, בנו בכורו, הרב משה דוד ויצמן ובנו הרב שלמה חיים ויצמן.

בשנת תשכ"ח הוציא לאור, בירושלים, הרב משה דוד ויצמן, מהדורה שניה של ספרו של אביו "שלום רב".