וד' יעזרנו שנקבל את האמת ממי שאומרה / הרב יצחק בגון הי"ד

ועתה קורא ומעיין נכבד, אם שאני חושב שרובי הדברים שבספרי זה – נבדקו ונתאשרו די צורך ע"י שנסו בהרבה ניסיונות ועמדו בכולם, ואם שבאמונה שלמה אני מאמין – שתודה לא-ל – כוונתי לאמיתה של תורה, בכל זאת אינני מרגיש בקרבי שום רצון שתקבלם כדברים מוסכמים וכהלכות פסוקות. רצוני הוא אדרבה – שתביט עליהם כעל תיאוריות חדשות שדורשות עוד ניתוח ובדיקה מבפנים ומבחוץ, חפצי הוא שתבקרם בבקרת חדה, בלי משא פנים ובלי לפנים משורת הדין, וכעין שמצינו בעבודה זרה דף ד': "תורה דכתיב בה אמת דכתיב אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין". אם תתעורר לך איזו הערה, תמיה, או השגה – אבקשך לעיין בסוף הספר בהשמטות ומלואים, ואם לא נמצא שם מזה, אזי במטותא – להודיעני, אולי יעלה בידי להתנצל, הרבה דברים הנוגעים לקיום דברנו שכדי שלא להאריך ביותר – נשארו עמדי, אשר ע"י משא ומתן יתכן שיתאמתו ביתר שאת וביתר עז או שיתוספו עוד חידושים, ומיני ומינך תתברר שמעתתא. ואם אראה שיש ממש בדבריך, ודבר נאה ומתקבל אמרת – ישמח לבי גם אני, ואהיה שבע רצון יותר מאלו הבאתני לסייע לי, ואקווה שבחפץ לב אודה – ולא אבוש, וד' יעזרנו שנקבל את האמת ממי שאומרה, וכעין דאיתא באבות דרבי נתן סוף פרק ל"ז "ומודה על האמת זה משה, שנאמר וישמע משה וייטב בעיניו, וכן הקב"ה הודה על האמת, שנאמר כן בנות צלפחד דברת", וכעין דאיתא בירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה א' "ניתנו מרועה אחד, אמר הקב"ה אם שמעת דבר מפי קטן ישראל והנייך, לא יהא בעיניך כשומעו מפי קטן, אלא כשומעו מפי גדול, ולא כשומעו מפי גדול אלא כשומעו מפי חכם, ולא כשומעו מפי חכם, אלא כשומעו מפי נביא, ולא כשומעו מפי נביא אלא כשומעו מפי רועה, ואין רועה אלא משה, כמה דתימר ויזכור וכו' את רועה צאנו וכו', ולא כשומעו מפי רועה, אלא כשומעו מפי הגבורה, ניתנו מרועה אחד. ואין אחד אלא הקב"ה, במה דתימר שמע ישראל ה' אלהינו ד' אחד".

ומצאתי חובה לנפשי להביע בזה תודה וברכה להעדה הנכבדה דזידיק יצ"ו, שזה כארבע שנים שקבלוני לרב, ומאז ועד עתה הם סרים למשמעתי ולעצתי, גם במובן החומרי עושים הם בעדי עוד יותר מכפי יכולתם, כן כשנתוודע להם שברצוני לגמור את ספרי ולהוציאו לאור עולם קבלו הידיעה בהתעניינות ובסבר פנים יפות. זכרה להם ה' לטובה.

י"ד כסלו תרצ"ב זידיק

(הקדמת שדה יצחק, מאת הרב יצחק בעגון הי"ד),