מעלת למוד חידושי תורה של צדיק ביום הילולא שלו / הרב פנחס זליג הכהן שוורץ הי"ד

לה"ו זה השער לה' צדיקים יבואו בו. ספר זכרון צדיקים מהד"ת, כשמו כן הוא מקובץ "היאהרצייטען" הילולא רבה דצדיקיא קדושים וטהורים יסוד"ע מדורות ראשונים עד היום הזה זמן ושנות פטירתם ומקום מנוחתם ומקצת קורותיהם ומוריהם ותולדותיהם וחידושי תורתם ושיחות נאים נפלאים מתוקים מדבש ונופת צופים פנינים יקרים ומובחרי הדרשנים. וגם לרבות מה שהוספתי מעט נופך משלי אשר חנני ה' בזכות אבותי הקדושים זי"ע בחידושהם של הגאונים הקדושים ז"ל לכבוד צורי וקוני, דבר יום ביומו וחדש בחודשו, מראשית השנה עד אחרית השנה, מפי סופרים וספרים נאמנים אשר השליכו אדרתם בעולם הזה ונשמתם עלו השמימה בגזני מרומים. זיע"א.

ומי לה' אלי וישמח על סגולת ספרי "לשמירה ולהצלחה" בזכות כל הגאונים הצדיקים הקדושים והטהורים הנזכרים נשמתם עדן כמוצא שלל רב להביא ברכה לביתו. כן יהי רצון. ממני המלקט והמחבר ה"ק פנחס זעליג הכהן שווארטץ, חופ"ק אפאהידא יע"א.

בן לאאמו"ר הגאון הצדיק מוה"ר יצחק מאיר זל"ה בעמ"ס "אמרי יצחק" ד"ח בהגאון הצדיק המפורסם מוה"ר נפתלי בעל שו"ת "בית נפתלי" ז"ל בהגאון הקדוש שר התורה רשכבה"ג מרן ר' אברהם יוד אזל"ה בעמ"ס שו"ת "קול אריה" שהיה אבד"ק בערעגסאז ולסוף ב' מאד יע"א ונכד לגאון הקדוש בעל "קונטרס הספיקות" ולמעלה בקודש עד אא"ז מרן רבינו התוס' יו"ט זצוקל"ה.

בשנת תש"ג לפ"ק.

הקדמת המסדר לכבוד נשמת הגאונים והצדיקים מדבר.

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר זיכני ברוב רחמיו וחסדיו לראות בצאת ספרי "זכרון צדיקים" מהדורא תנינא בהסכמת גדולי גאוני דורינו הי"ו כי הראשונים כבר ספו ותמו לרב חשיבות וכעת רבים מבקשים אותו ואתה תחזה כי לא ראוי זה כראוי זה כי בהראשונים היו כמה טעותים וחסרונים לסבות שונות ועתה ב"ה תקנתי הכל בסדר נכון בטוב טעם ודעת עד מקום שידי מגעת, בעזרת החונן לאדם דעת. עם הוספות רשימות יצ"ט מגאונים צדיקים נ"ע אשר נעדרו במשך שלשה עשר שנים שעב"ל. מפי מגידי אמת שאין לספק באמתתם ותועלת ספק זה מובן מאליו כי רב הוא להיות לנו לזכרו לעינינו ובלבנו שזכותם יגן עלינו ולפוקדני בדבר ישועה ורחמים, כמאמר חז"ל (במדרש רבה תשא פרשה מ"ד) "גפן ממצרים תסיע", מה גפן כשהם חיים וקיימים ונשענים על עצים המתים, כך ישראל חיים ונשענים על המתים, אלו האבות. יעויין שם. ומזכירים נשמתם ולומדים עבורם ומספרים מידותיהם הטובים, ועל ידי זה ילמדו תועים בינה ויהבלו בשמעם ממעשה אבותיהם ויפקחו עיניהם ויאחזו גם המה מעשי אבותיהם בידיהם, כמו שכתוב "הביטו אל צור מחצבתם וגו' הביטו אל אברהם אביכם" וגו' (ישעיה נא). ופירושו הביטו אליהם ולכו בדרכיהם, ובלי לגרום ח"ו בושה לקדושים הללו אשר בארץ המה. וראיתי בספר "בית לוי" כתב בשם הרה"ק ר' אברהם יעקב מסאדיגערע ז"ל שסגולה גדולה להמתיק הדינים להזכיר אפילו שם העיר בארדיטשוב, שאז מתעורר זכותו של הרב מ בארדיטשוב ז"ל, והביא ראיה לזה ממסכת יומא "הרואה אומר ברקאי עד שבחברון". פירש רש"י ז"ל כדי להזכיר זכות אבות שבחברון. יעויין שם. וכמו שכתב רבינו השל"ה הקדוש ז"ל שמצווה להזכיר שמות הצדיקים וספריהם אפילו בלא קריאה בהם, וכל שכן כשקורא בהם. יעויין שם.

ועיין בספר "מליצי אש" שכתב בשם רבו הגה"ק בעל "ערוגת הבושם" מחוסט זל"ה שהקפיד מאוד ללמוד חידושי תורה של אותו צדיק שהיה ביומו הילולא שלו, אף שהיה טרוד ללמוד שיעורים קבועים עם ג' מאות תלמידים. ואפי בסוף ימיו שהיה ר"ל מדוכה בייסורים. ובאור לי"ד ניסן באשר סיים לימודו פתח ואמר "שכחתי שהיום היה יומא דהילולא של מרן הבית יוסף ז"ל ומהנכון ללמוד כעת מעט טור ובית יוסף, ולבש בגדיו וחזר לחדר הוראתו בקדושה ולמד שם מתורת מרן הבית יוסף, אף שהיה אז בייסורים גדולים, ר"ל. ומה נענה אנן מכל שכן וקל וחומר שחיוב עלינו ללמוד שיעשה נחת רוח להצדיק הנפטר, וגדולים צדיקים במיתתם, בוודאי ימליצו טוב בעדינו. יעויין שם.

ישמחו הצדיקים ויגילו החסידים בראותם ספרי הנ"ל כי רבים מחסידים ואנשי מעשה נוסעים להשתטח על קברי צדיקים ביום הילולם. ומקור הדבר לנסוע על קבר הצדיק הוא בש"ס (יבמות קכ"ד) שהיתה תלתא ריגלא, ופירש רש"י ז"ל בשם תשובות הגאונים, כל הני ריגלא דאמוראי, היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומידי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה. יעויין שם.

וחוב קדוש מוטל עלי להודיע לכמוני וליוצאי חלצי הי"ו מה שהקרה ה' עמי עוד בשנת תרפ"ג כשנסעתי מפה לקלוזענבורג לבית הדפוס בבוקר, וראיתי שנאבד ממני הכתב יד אצל הבאהן, והיו לי ייסורים גדולים שעמלתי עבודה גדולה בחנם קרוב לשנה, והרבה לילות כימים שמתי עד שגמרתי ספרי. והיה לי ייאוש גמור. רק אמרתי שזה העצה יש לי להטריח עוד הפעם, והלכתי לאיזה רחוב בעת צהרים וראיתי איש אונגאר הולך לנגדי, וראיתי אצלו פנקס בתוך כיסו והכרתי כי שלי הוא. והיה לי שמחה גדולה. ושאלתי אותו בלשונו שימחול לי לומר אם שלו הוא הפנקס או מצא אותי, ואתן לו סימן. ואמר לי שאמת שעוד בבוקר מצא אותו אצל הבאהן ומאמין לי והחזיר לי בטוב עין. וראיתי השגחה פרטיות שמן השמים קא זכי לי וזכות הצדיקים יעמדו לי וימליצו טוב בעדי שאזכה עוד בימי חלדי לעבוד את ה' באמת ולב טהור ותשובה שלמה. אמן כן יהי רצון. וקראתי שם הספר "זכרון צדיקים" שע"י זכותם יהיה גם שמי רשום בקרבו לזכרון עם הכולל חסר ואו כמנין שמי "פנחס זעליג", כמו שכתב בספר הקדוש "רוקח" שכל אדם צריך לרשום שמו בספרו.

ותדעו קוראים נכבדים שלא להקל באמירת תחנה באתי חס לי, ואדרבה שמעתי מכמה צדיקים ובשם הגה"ק משינווע ז"ל שהחמיר בזה הרבה. אך התועלת לדעת סגולות היום כמו שכתבנו לעיל. ואני תפלתי לך ה' שזכות אבותי הקדושים והגאונים והצדיקים הנזכרים בספרי יגן עלינו ועל כל ישראל וימליצו טוב בעדינו, ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרע זרעינו, ואזכה להוציא לאור שאר חיבורי על שחיטות ועל התורה בנקל ונזכה לחיים בנחמת ציון וירושלים. אמן כן יהי רצון.

באתי על החתום פה אפאהידא יום שנכפל בו "כי טוב" לסדר "הנני נותן לו את בריתי שלום" תרצ"ו לפ"ק.

ה"ק פנחס זעליג הכהן שווארטץ.

הרב פנחס זליג שוורץ (השלישי) הי"ד נולד בשנת 1896 במשפחת מיוחסת של רבנים, דיינים וסופרים. אביו הרב הגאון המפורסם רבי יצחק מאיר הכהן שוורץ, היה אב"ד דראגמירעשט (רומניה) ומחבר ספרי "אמרי יצחק" על התורה והמועדים וספר "כבוד שבת" על פרקי אבות. אמו היתה מרת ראצי לבית כהנא.

נשאה לאשה את מרת בראנה בת ר' אברהם יהודה זאמינוביץ. הרב פנחס זליג היה שו"ב ומו"צ אפהידא. בשנת תרפ"ג (1923) הוא הוציא לאור את הספר "זכרון צדיקים" בו ערך על פי סדר ימות השנה את תאריכי היארצייטים של הצדיקים, והוסיף את חידושי תורתם, כדי שניתן יהיה ללמוד את דבריהם ביום פקידתם. הספר התקבל בהתלהבות ואזל מהמלאי, ולכן הודפס במהדורה חוזרת, בשני חלקים, בשנים תרצ"ו ותש"ג (1936, 1943). הוצאת ספר זה, כמו הוצאת ספרים נוספים מצדיקי הדורות, בשנות הזעם, הצרה והצוקה, נועדה בין השאר להוות סגולה לשמירה ולהצלחה ולעורר את זיכרון הצדיקים וזכותם, לסייע לבית ישראל בתקופה הקשה. את החלק השלישי של המהדורה השנייה, לא הספיק המחבר להוציא לאור. בתחילת הספר מופיעות הסכמות מאת הרב מנחם סופר הי"ד, מאת הרב יעקב אלימלך פנט הי"ד, מאת אבי המחבר, מאת אחי המחבר הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ הי"ד אב"ד טאפליצא (מורוש-העוויז).

הרב פנחס זליג הביא דברי תורה ששמע מסבו הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ אב"ד בערגסאז מחבר שו"ת "קול ארי", וכן חידוש קצר משלו על פרשת משפטים, בכתב העת "הבאר", כרך א, שנה ד, סימן מד.

עוד הניח בכתב יד ספר "גבעת פנחס על התורה וחידושי ש"ס, ושו"ת "אבן בוחן" על הלכות שחיטה, אך כתבים אלו אבדו בשואה.

משאת נפשו הייתה להגות בתורה יומם ולילה. בשנת תש"ג הגיעו הנאצים למחוז מגוריו ותפסו אותו נוסע לאפהידא, היכו אותו קשות ועינו אותו, עד ששברו את ידיו ורגליו. למרות ייסוריו הקשים, המשיך ממש במסירות נפש לשקוד על תורתו. הוא מסר את נפשו על חינוך ילדיו לתורה וליראת שמים, וסירב לעבור לערים בהם נדרשת השגחה רבה יותר על חינוך הילדים.

הרב פנחס זליג והרבנית בראנה נהרגו עקה"ש באושוויץ בי"ח בסיוון תש"ד. בשואה נספו רוב ילדיהם: הבחור הגדול בתורה וביראה ישעיה שנהרג במחנות עבודה ברוסיה, הבחור נפתלי צבי, יצחק מאיר, חיה ראצי בעלה וילדיה, ריקעל, יוטא, רחל, פייגא וזסיל. הי"ד.

בניו, ר' יוסף מרדכי, ר' שמואל זאנוויל ור' אברהם משולם פייביש הכהן שוורץ, הוציאו לאור את ספרו של אביהם בהוצאה חוזרת בארה"ב בשנת תרכ"ה, ר' אברהם משולם פייביש הקים בארה"ב ישיבה וכולל בשם 'קול יהודא ודרכי הוראה', על שם ה"קול אריה" ממאד.