הרגשת גודל מעלת עם ישראל והאושר הגדול להיות בן ישראל, היא קרבת אלקים / הרב משה פרייא הי"ד

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו (בהגדה של פסח).

במעשה נסים דקדק: א) למה חייבו חז"ל להתחיל בגנות זה, מה עניין זה לנס הסיפור? ב) שאינו מביא ראיה שעכשיו קרבנו המקום לעבודתו מקרא זה.

ונראה כי קודם שנוכל לספר עניין יציאת מצרים, צריך לזה ההקדמה, כי עניין יציאת מצרים היה התכלית להביאם לקבלת התורה, ולהיות לעם קדוש, וצריך הבן שירגיש גודל מעלת עם ישראל, והאושר הגדול להיות בן ישראל. והאושר הזה הוא קרבת א-להים. לזה אמר, מאחר שביאר לנו "בעבור זה" בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, דהיינו שזוכה לקיים מצות הבורא, ואז ירגיש גודל שמחה של מצוה, לזה מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו, בשעה זו שאנו חוגגים חג הפסח ואוכלים מצה ומרור, מרגישים קרבת א-להים.

(אהל עולמים, עמו' נא).

הרב משה פרייא הי"ד, נולד בשנת תרס"ה לאביו הרב מאיר יהודה פרייא אב"ד שוראן, בנו של הרב יצחק צבי פרייא [פאלל], חתנו של מרן ה"כתב סופר". אמו, הרבנית מירל, הייתה בתו של הרב ישעיהו ערנפלד.

לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד תורה למד בישיבותיהם של הרב שמואל דוד אונגר בטירנוי ובנייטרא, של הרב יהושע בוקסבוים רב במגנדורף ובגאלאנטא ושל הרב עקיבא סופר בפרסבורג. נסמך להוראה בידי רבותיו הגאונים.

נשא לאשה את מרת אסתר בת הרב בן-ציון סניידרס רבה של ראאב.

בשנת תרצ"ב מונה לאב"ד העיר נעדעד (נעדיעד, נאג'אד, Negyed) והגליל. הוא ייסד שם תלמוד תורה ובחן את התלמידים בכל שבת. הוא העביר שיעורים בערב בחומש עם פירוש רש"י ודינים, ובכל שבת וחג נתן דרשה בפרשת השבוע ובענייני דיומא, בחידושי אגדה ובמוסר השכל. נהג ללכת לכפרים בסביבתו ולהעביר שם שיעורים. הוא החזיק ישיבה קטנה עם כעשרים בחורים. 

חידש חידושי תורה רבים אך כמעט כולם אבדו בשואה, ונותרו רק מעט מאמרים שפרסם בכתבי עת תורניים, כגון: הנשר ב – סי' ד, הנשר ו -סי' צד, הנשר ח – סימנים מד, הנשר יא – סימנים כ, עו, ועוד. לעיתים פרסם הרב את חידושיו תחת שם העט: "בן מאיר".

הרב נשא דרשה בבודפסט, כשביקשו למנות אותו כדיין שם.

הרב נספה בשואה באושוויץ בו' באייר תש"ד (29.04.1944). כן נספו רעייתו וארבעת ילדיהם, ורבים מבני משפחתם.

תשובה אליו בשו"ת שאילת יצחק סי' טז, ובשו"ת שאילת יצחק מהו"ת סי' צג.

מאמר אודות אחיו, הרב יצחק צבי פרייא, שנשלח בידי אביהם בשנת תרצ"ט ללמוד בישיבתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בירושלים, הובא בביטאון חסידי ערלוי, בית סופריהם, גליון כא, אלול תשס"ו, מעמו' עב.

משפחת הרב משה ואסתר פרייא הי"ד