כמה מעשיות נאמנות / האדמו”ר רבי אליעזר צבי סאפרין הי”ד
בעזה”י יום ב’ לסדר בא תרפ”ט פה באריסלאוו יצ”ו
לאחי יקירי נ”י
הנה מכתבך קבלתי לנכון… ואכתוב איזה מעשיות נאמנות אשר שמעתי מאנשים נאמנים, כדי להראות ולהכות את קדקדו של האי בליעל הלזו. וזה ראשיתו כי לפני שלשה שנים הייתי בסאמבור, ונתארחתי בבית של הרבני אברהם ברודנער נ”י, וסיפר לי שפעם אחת היה כ”ק אאזמו”ר הקדוש מרן רבינו יצחק אייזיק זי”ע וזצלה”ה בסאמבור, ומנהג קאמרנא להעמיד הכסא ושלחן לצד מזרחית צפונית כדרכו בקודש של הרבי מלובלין זי”ע וזצלה”ה.ובעת שבא הקדוש זצלה”ה להתפלל תפלתו הקדושה הכסא והשולחן נשברו מחמת של הני תרי בליעל, ואמר בפה קדשו שאחד יקבל חלקו תיכף ומיד, ואחד יקבל חולאת שכל שיכנס בד’ אמות של אדם ירחק האדם ממנו ויחיה כך עד שימאס בחייו, כך אמר הקדוש וכך הוה. וביום שהייתי בסאמבור היתה מיתתו. וסיפר לי הרבני הנ”ל בזה”ל, שהיום נפטר לעולמו מי שהתגרה עם כ”ק זקינכם הקדוש זצלה”ה.
ומעשה שני, שאחד מאנשי שלומו ממדינת אונגארן אשר נסע תמיד אליו, החזיק בית מזיגה, וישבו כמה וכמה ערלים בבית מזיגתו, ובין כך התגרו ריב יחדיו, ועמד ערל אחד והכה להשני על לחיו ונפל ומת, ואחזו רעדה וחיל שלא יעלילו עליו כדרך הפוחזים בזמן ההוא. ולקח את הערל המת להמרתף ורתם את עגלתו ונסע לקאמרנא לזקיננו מרן הקדוש זצלה”ה, וסיפר את מר שיחו לפניו, ואמר בזה”ל: תיסע לביתך ולך אל המרתף ואמור להערל המת, אייזיק מקאמרנא פקד עליו שיעמוד וילך לביתו ושם ימות.
ומעשה שלישית, ידוע שכ”ק אאזמו”ר הקדוש אשר שמו הקדוש בקרבי, נסע לזידיטשוב. ופעם אחת בעת שנס לזידיטשוב בא החסיד הירא באמת ר’ זאב וואלף ע”ה מסאמבור, וביקש את כ”ק זקנינו הקדוש זצלה”ה להצטרף עמו, ונסעו בצוותא חדא. ואחר התפלה של ש”ק הזמין הרה”ק מזידיטשוב זצלה”ה את כ”ק מרן זקנינו זי”ע על קידוש, ואמר בזה”ל ששום אחד לא יהיה בחדר אפילו משרתו. והרבני הנ”ל ראה שכ”ק אאזמו”ר זצלה”ה נכנס לקדש על הכוס להרה”ק הנ”ל, וביקש אותו שירשה ג”כ להכנס כדי לשמוע הדיבורים מהני תרי קדושים. ואמר לו כ”ק אאזמו”ר זצלה”ה, מה שאתה רוצה לעשות עשה. והגניב א”ע בלאט תחת בית הכיריים, שמע שהרה”ק זצלה”ה שאל את זקנינו הקדוש זצלה”ה בזה”ל: האיך עומד אביכם הקדוש כעת בתפלתו הקדושה. והשיב לו בזה”ל: בתפלת שחרית אמר לו הרה”ק מזידיטשוב: אנן שיש לנו כלים שאולים להתפלה מוכרחים אנן למהר בתפלה כדי להחזיר לבעלים, אבל אביכם הקדוש זצלה”ה יש לו כלים שלו ויכול להתפלל מתי שירצה ולסיים מתי שירצה.
ומעשה רביעית, בעת היותו במרחץ טריסקאוויץ פעם אחת ביושבו בסעודת ר”ח במסיבת כמה רבנים, ושאל את הרבנים אם יכולים ללמוד אביי ורבא, ולא הבינו את שאלתו. ושום רב לא השיבו. וענה ואמר בפיו קדשו: אנו עם הרב ממאצטיסק זצ”ל, היינו הרה”ג ר’ לייבוש ממאצטיסקא, יכולים ללמוד אביי ורבא. אני אומר אמר “אביי”, הנני רואה אביי, וכן רבא, וכן שאר תנאים ואמוראים זצלל”ה. (וכן הביא בנו מהרא”ל בהקדמתו לזוהר חי ח”א, שבהיותו אחר נשואיו בפינטשוב תאר לחברו את צורת התנאים והאמוראים, עי”ש באורך).
הנני יודע וזוכר עוד כמה מעשיות ממנו, אבל כעת אין הזמן גרמא, ותראה לתלות את עיניך בהרבני ישראל פראנקפורטער נ”י, שהוא יודע מעשיות מהני תרי צנתרי דדהבא כחול הים, וענינים של עבדות השי”ת… והעיקר שהשי”ת יעזור לנו שנזכה הבורא ב”ה וב”ש כדרכיהם ולעשות קישוטים לאם כל חי ולאוקמי שכינתא מעפרא דארעא דייקא בתוך נחת גדול והרחבה גדולה, כי א”א לעבוד הבורא בתוך דוחקא, כמאמר הכתוב ועתה אל תעצבו ורם לבבך ושכחת את ה’ אלקיך, בלי שום פניה רק בשפלות אמת ולא בענוה פסולה כלל, רק לעשות עטרות לצדיקו של עולם ב”ה וב”ש. ובעת שתדפיס קורות ומעשיות של זקיננו מרן המחבר דמשק אליעזר זצלה”ה וזי”ע, אזי תודיעני תומ”י, ואשלח בל”נ אי”ה כמה וכמה מעשיות שעומדים ברומו של עולם.
מנאי אחיך דו”ש המצפה לשמוע ב”ס מכ”י והמעתיר בעד ישועות כ”י.
אליעזר צבי סאפרין
רבי אליעזר צבי סאפרין נולד בשנת תר”ס (1900) לאביו הרב הקדוש רבי אברהם מרדכי זצ”ל מבוריסלוב. שימש כאדמו”ר בוירשוב ופביניץ. ההדיר יחד עם אחיו רבי חיים יעקב, את התהלים ‘בן ביתי’ (יצא לאור בשנת תרפ”ו), ובחלק מהעותקים גם הוא חותם על ההקדמה. היה מפורסם במדת הכנסת אורחים. נהרג עם כל משפחתו על קידוש השם בלודז’ הי”ד.
בקובץ צפונות הובאו שניים מהמכתבים שכתב לאחיו רבי חיים יעקב סאפרין.
האדמו”ר רבי חיים יעקב, נשיא ישיבת קומרנא בירושלים “היכל הברכה – ודמשק אליעזר”, הוציא לאור את הספר ‘זכרון דברים’ (ירושלים, תשכ”ז) מאת רבי אלכסנדר סנדר סאפרין זצ”ל, ובסופו הזכיר את בני משפחתו שנהרגו בידי הרשעים הארורים באושוויץ ובמקומות נוספים. בין השמות שהזכיר היו אחיו הגאון הצדיק רבי אליעזר צבי האדמו”ר מקומרנא בפאביניץ, אחותו הינדא ובניה, אחותו גיטל ובניה. הי”ד.
מספר הצפיות במאמר: 246
