ראית הזולת בעין טובה, הדנה לכף זכות, תשמח לב / הרב יונתן הכהן שטרסר הי”ד

טוב רואי

בגמרא (ברכות י”ז) רבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר הכי, יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.

ולהבין מדוע המתין רבי אלכסנדרי עד אחר שסיים את תפלתו לומר הכי, גם מהו לשון עמידה ולא סגי ליה בישיבה.

יש לומר, בדרך מליצה, כי יש בעלי בתים אשר עינם רעה בחוק הרב ומטילים בו דופי ומבקרים מעשיו ואומרים לגרמיה הוא דעביד, בפרט בעידן צלותא מתלחשים עליו באמרם שהבעלי בתים יש להם דאגת פרנסה וזמנם יקר בעיניהם למצא טרף לביתם והרב שוהה בתפלתו באמירת “למען ירבו” בקול רם ומאריך בתפלת שמונה עשרה שהיא טירחא דציבורא, וחושדים אותו שנוהג סלסול לעצמו להרבות כבודו, ונקל להרב להתעכב בבית הכנסת כי פרנסתו מצויה לו מקופת הקהל ולו היה עליו עול מחיתו כמוהם, גם הוא היה ממהר לברוח מקיר בית הכנסת חוצה. אבל מחמת שהוא בן חורין לא יחיש ולא ירגיש בצער הבעלי בתים. אבל טח עיניהם מראות כי הרב הירא את ה’ ומכיר תעודתו הוא כמו הלב באדם ומרגיש בצער בני עדתו. ובכל צרה ועקא שלא תבא נכנס בו החץ תחלה, וישא את שמותם לפני ה’ בצלותא ובבעיתא על שתי כתפיו לזכרון. הוא הרב, הוא הדיין ומוכיח להוליכם בדרך טובה, דוגמת הכהן גדול, כמו שפירש הגאון מהרש”א ז”ל (בברכות ו’) מי בכם ירא ה’ לשמוע בקול עבדו וכו’, שקאי על הש”ץ שמזכה את הרבים בתפלתו, דוגמת הכהן גדול. ומלבד זה רוב הרבנים, בפרט בעיירות קטנות, מתפרנסים בדחקות, לא כלינו, ושמח בחלקו שזוכה להיות ממזכה הרבים ולהוריק להם שפע. אמנם בין אנשים פחותים כאלה יוחלש דעתו וידיו לא תעשינה תושיה, כמו שנאמר (פרשת כי תשא) לך רד כי שחת עמך, ופירש רש”י ז”ל, כלום לא נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכו’ .על כן רבי אלכסנדרי בתר דסיים תפלתו, היינו שמונה עשרה, ובוודאי היה מכוון להעלות תפלת ישראל לפני השומע תפלות, והאריך בהשתפכות נפשו כדי להועיל לבני דורו, דאג אולי ימצאו שם ביניהם אנשים בוערים אשר יבזהו בלבם לומר שמחמת יוהרא, חס ושלום, מאריך בתפלתו. והיא בוודאי מחלת לב, ואם כן צדיק מה פעל, ויגיעתו חס וחלילה לריק, אמר יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו שתעמידני בקרן אורה – הכוונה שיביטו עלי בעיניים גלויות, כאלו הייתי מואר בקרני השמש, שידוננו לכף זכות, ולא יראו בו מומים. ולא יטעו בי ואתראה לפניהם כאיש ישר בלבבי וכמשתתף בצרתם תציגני ותעמידני. ואל תעמידני בקרן חשכה – שלא אתראה בעיניהם מצד נקודת ראות הצללים, אשר תכסה עליו עננים ואין נוגה לו, ממילא לא ידוה לבנו ולא יחשכו עינינו. כמו שנאמר (משלי טו,ל) מְאוֹר עֵינַיִם, רצונו לומר, שרואים זולתם את האדם בעיניים בהירות ורחוק מהם מחשבת פגול, יְשַׂמַּח לֵב.

 יונתן הכהן שטראססער מו”ץ דקדע”י ראאב

(תורת אבות, ברוקלין תש”ן,  עמ’ שט)


הרב יונתן הכהן שטרסר נולד בשנת תרנ”ח (1898) לאביו הרב עקיבא אב”ד טאקאי. בצעירותו למד תורה מאביו והיה בין טובי התלמידים בישיבת הרב שמואל דוד הלוי אונגר הי”ד שהיה אז אב”ד בקרומפאך שבסלובקיה. אח”כ למד בישיבת פרסבורג אצל הרב עקיבא סופר, ה”דעת סופר”. הוסמך להוראה מרבותיו ומהרב מאיר ליב פרייא משוראן הי”ד והרב דוד וועסעלי, הדיין מפרסבורג הי”ד. לאחר נישואיו למרת פעסל בת הרב בן-ציון סנידרס אב”ד ראאב (ג’ור) שבהונגריה עסק במסחר תוך שהוא משקיע את רוב מרצו בלימוד תורה בעיון, בכתיבת חידושי תורה ובעבודת ה’. אח”כ סגר את עסקיו, התמנה שם לדיין ומו”ץ וסייע לחותנו בעיסוק בצורכי הציבור. הוא מסר הרבה שיעורים תורה מושכי לב לצעירים ולבעלי המלאכה.

בשנת 1938 פרסום “החוקים היהודיים” שהגבילו את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה. עקב כך התערערה פרנסת היהודים בראאב ומוסדות הצדקה בעיר ארגנו ועד עזרה ליהודים חסרי הפרנסה. בשנת 1942 גויסו רוב הגברים היהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת הצבא ההונגרי, ורובם נשלחו לחזית המזרחית באוקראינה. הגרמנים כבשו את הונגריה ב-19.03.1944. כחודשים אחר כך גורשו יהודי העיר לכמה בתים בעיר שהוכרזו כגיטו, ולגטו על האי ג’ורסיגט בנהר דנובה. לאחר כשבועיים גורשו כלל היהודים לגטו שעל האי, בשל התנגדות שר הפנים ההונגרי לקיום גטו בעיר. לאחר גירוש כלל יהודי המחוז לגטו, הייתה הצפיפות שם נוראית, וכ-30 איש השתכנו בכל חדר. ב-07.06.1944  הכו ועינו חיילי הז’אנדרמריה ההונגרית את היהודים בגטו, כדי שיגלו היכן החביאו את רכושם ושדדו אותם. היהודים גורשו כ-3 ק”מ משם למחנות בפאתי העיר, על גדות הדנובה, בלא שהותר להם לקחת דבר מלבד הבגדים שעל גופם. בשבת פרשת בהעלותך, י”ט בסיוון, ה- 10.06.1944, היכו הגרמנים והשפילו את רבני קהילות ראאב ואת חברי המועצה היהודית. עד אמצע יוני גורשו כל יושבי המחנה, שמנו כ-5000 נפשות, למחנה ההשמדה אושוויץ. הרב סבל עם קהילתו בשנות הזעם ונספה עמם ביום כ”ג בסיון תש”ד. שרידים מתורתו ותולדותיו הובאו בספר תורת אבות (ברוקלין תש”ן).

מקורות: קונטרס בית אבות, בתוך ספר תורת אבות, עמ’ של-שלא, אתר בית התפוצות, אתר אנציקלופדיה של גטאות.

מספר הצפיות במאמר: 14

אני אוהב את אבי שבשמים בכל כחי ורגשי לבבי / הרב בנימין פרידמן הי”ד

תמונת הרב בנימין פרידמן הי"ד

הבן האוהב את אביו בתכלית האהבה עם כל רגשי לבבו, הבן הזה תמיד הוא חושב מחשבות האיך ובאיזה אופן הוא יכול לעשות נחת רוח לאביו היקר שאוהב אהבה עזה וחזקה. למשל, אם הבן הזה יודע שאביו אוהב זמר נאה, אז הוא מטריח עצמו להביא לאביו איש שיודע לזמר לפניו כדי שיהיה לאביו נחת רוח מזה. ואם הוא שומע שאביו רוצה לאכול איזה מיני מתיקה, מיד הוא מתאמץ בכל כמו להביא לאביו מטעמים אשר אהב.

כן אני בנימין השפל והדל, אני אוהב את אבי שבשמים בכל כחי ורגשי לבבי, בכל נשימת רוחי והגיון לבי. וכאשר שמעתי וראיתי שאבי שבשמים אוהב בניו כשעושין רצון קדשו, כשמקיימים המצות, כשמחזיקים איש את רעהו, כששומרים את פיהם מלדבר לשון הרע שקר ולצנות, מיד כתבתי ואספתי דברים ומוסרים מספרים קדושים כדי להביא את בניי ולוקחי בנותי וגם שארי בני אדם תחת כנפי השכינה, ועל ידי זה יהיה נחת רוח לאבינו שבשמים יתברך ויתעלה, ועל כן אספתי ולקטתי תוכחות מוסר והנהגות ישרים מספרים קדושים להורות הדרך לאנשים פשוטים כמוני. והרבה דברים טובים ראיתי בספר הקדוש משפט צדק והעתקתי אותם משם לכאן. וגם אביא דברים טובים ומועילים מהרבה ספרים קדושים וטהורים. ובפנים הספר אני כותב שם המחבר אחר כל עניין. ויהי רצון לפני הבוחן לבבות שיתקבלו דברי למעלה וגם למטה, כי כל מגמתי לעשות טובות עם כל בר ישראל ועם כל בני ביתי היקרים.

וראיתי לטוב את זה הדרך לעשות נחת רוח ליוצרי ובודאי יתברך שמו ויתעלה. וסדרתי הענינים על סדר אל”ף בי”ת כדי שכל אחד ימצא בנקל את הענין המבקש. וראיתי שרבינו ירוחם ז”ל כתב בהקדמתו, אף על פי שאינו כותב שום חידוש, מכל מקום הסר הנכון הוא יהיה לתועלת, וכן אני אומר בספר הזה שמחמת שהבאתי עניינים רמים ונשגבים מתוקים מדבש מקדושי קדמונינו וסדרתי אותם על סדר א’ ב’ בוודאי יהיו אלו הדברים בעזרת ד’ יתברך לחיזוק הדת ולימוד תורה הקדושה.
וקראתי שם הספר הזה אהבת עולם אהבתיך, כשמו כן הוא כי אהבה להקב”ה הוא מאוד חזק בקרבי ומים רבים לא יוכלו לכבות אותו. ואני תפלה אל ד’ שיחזק אותי ואת כל בני ביתי בבריאות הגוף ופרנסה בריוח שנוכל לעבוד את בוראינו תמיד בכל נפש ובכל מאוד עד נשימה אחרונה ונזכה כלנו יחד במהרה לקיבוץ גליות ובל”צ במהרה בימינו אמן.
בוא וראה כמה גדול כוחו של ספר מוסר, וזה לשון פירוש “רמתים צופים” על חנא דבי אליהו ז”ל, פעם אחת נסע הבעל המחבר “רמתים צופים” ובא לפני הרב הקדוש “היהודי” ז”ל ושאל אותו הרב היהודי ז”ל על רוע פניו מאוד כאלו היה חולה, חס וחלילה, ותמה עליו מה היום מיומים. והשיב להרב “היהודי” ז”ל שאחד ביישו למאוד עד שנגע אל לבו ונפשו. ותמה הרב ואמר מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן.ואמרתי לו שלא אגיד לו. והפציר בי הרב שאגיד לו, כי רצה להעניש מאוד אותו איש עד שהקפיד עלי שאגלה אזנו. ושאל אותי, מה השבת לאיש הזה אחר הביוש. והשבתי לו, שאחר הביוש נשקתי אותו בפיו. והוסיף הרב להפליא מאוד, וגזר עלי שאגיד לו כדרך שהיה. והוכרחתי להגיד לו, כי איתא בירושלמי (שבת פ”א הל”ב) שצריך שיהא בעל השמועה (בעל המחבר ספר) עוד לפניו בשעת לימודו, והבנותי בספר “שבט מוסר” והיה מבייש אותי עד למאוד, עד שראיתי שמעולם לא התחלתי לעבוד את הבורא יתרך שמו, ואין לי שום יראה ובושה ולא שום מעלה המחויבת לאיש היהודי בני אברהם יצחק ויעקב. וראיתי בעצמי שאמת הדברים. ונפל עלי בושה גדולה, עד שכמעט יצא נפשי. ואחר כך נטלתי הספר ונשקתי אותו בכל לבי והנחתי אותו בארגז בתוך שאר הספרים. ויהי כאשר שמע הרב “היהודי” ז”ל זאת שמח שמחה גדולה וכו’. עד כאן לשונו. הרמב”ם ז”ל כתב כשיאות (הספר) לאחד חכם, ולא לעשרת אלפים סכלים, אני מחבר ספרי בעבור חכם האחד. עד כאן לשונו.
והנגי אתנפל תחינתי לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה שישמע שוועתי ויקבל מנחתי, מנחת עני, לריח ניחוח ויחזק אותי שאוכל לישב באהל של תורה כל ימי חיי. ויתן לי ולזוגתי תחיה ולבניי ולבנותיי תחי’, חיים ארוכים עם בריאת הגוף, חיים של שלום עם פרנסה טובה עד ביאת. גואל צדקינו אמן.

פה מישקאלץ שנת תרח”ץ לפ”ק.

בנימין פריעדמאן

(אהבת עולך אהבתיך)


הרב בנימין ב”ר יוסף פרידמן הי”ד, נולד בשנת תרמ”ד (1883) בנירעדיהאז שבהונגריה. בעודו ילד קטן התייתם מאמו. הוא למד תורה מרבי שמעון גרינפלד אב”ד סימהאלי זצ”ל, והיה תלמיד מובהק של רבי אליעזר חיים דייטש בעל “תבואות השדה”. הוא השתייך לק”ק ספרדים במישקולץ ועבד שם כבעל בית דפוס. בנוסף להוצאת לאור של ספריהם של אחרים, כתב והוציא לאור גם ספרים משלו: קונטרס הטהרות (תרפ”ב, תרצ”ו), מפתח לש”ס משניות (תרצ”ד), כללי הקרבנות (תרצ”ה), מקור התפילות (תרצ”ה), אהבת עולם אהבתיך (תרצ”ח) תפארת אבות ובנין עולמים (תשמ”ז), וכן קיצור שו”ת חתם סופר (יצא לאור עם בנין עולמים בשנת תש”ס) ועוד.

הקדשת הרב שלום פרידמן להוריו

הרב בנימין נשא לאשה את מרת שיינדיל בת הרב אליעזר יצחק פלדברנד, נינה של בעל ה”קיצור שולחן ערוך”. שניהם נספו גורש מהגטו לאושוויץ, שם נספו בכ”ג בסיוון תש”ד עם ילדיהם סלווא, רחל, מלכה ויעקב. הבנים: יצחק ז”ל, יו”ט ליפא ז”ל, הרב שלום ז”ל דוד ז”ל והבת רבקה עלו לארץ ישראל והקימו משפחות לתפארת. הבנים: יצחק ז”ל, ו-יו”ט ליפא ז”ל, כאביהם, פתחו בתי דפוס בארץ כל אחד בנפרד והוציאו ספרים רבים.

 ועוד שני ילדים לבנימין ששרדו את השואה ; משה ז”ל  ושרה ז”ל חיו בארה”ב, משה עבד כל חייו בבית דפוס.

הרב דוד ויהודית אשתו ז”ל בהגיעם לארץ (47) נשלחו לקפריסין  ושהו כשנה במחנות המעצר.

דוד, היחיד שלא היה לו בית דפוס, אך לקח על עצמו להוציא מחדש את ספריו של אביו בנימין. והוציא לאור את זכרון בנימין, תפארת אבות, אהבת עולם אהבתיך, קונטרס הטהרות ומקור התפילות.

הרב שלום, כאביו, פתח וניהל בית דפוס (דפוס אשל בתל אביב) וכן הוציא לאור את ספריו מילי דברכות (תשי”ז. בספר זה הביא כמה חדושי תורה מ”עבודת בנימין”, שהשאיר אביו הי”ד בכתב יד ונשארו לפליטה בדרך נס) ושערי שלום (תשכ”ה).

 תולדותיו הובאו בקונטרס “זכרון בנימין” שכתב בנו דוד.

 מקורות: חכמי הונגריה, ספרי הרב בנימין הי”ד, זכרון בנימין, דף עד ב”יד ושם”, מידע מצילה פרידמן נכדתו של הרב בנימין הי”ד.

מספר הצפיות במאמר: 63