זיכרונות מהנהגות רבינו בעל ה”קול אריה” זצ”ל / הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ הי”ד אב”ד טאפליצא
ב”ה ב’ יתרו ת”ש לפ”ק טאפליצא יע”א.
לכבוד שאר בשרי הרב המאור הגדול החריף ובקי וכו’ כבוד שם תורתו מוהר”ר דוב בער שפיטצער שליט”א
מה נכבד היום ששון ויקר שמחה ואורה נתמלא ביתי בראותי את הקונטרס “תולדות קול אריה” ששלח לי מכת”ה שנתעורר להעלות על מזבח הדפוס והנהגות זקניני הגאון האדיר שר התורה רבן של כל בני הגולה בעל “קול אריה” זצלל”ה, ומבקש ממני הצעיר גם כן לכתוב לו אולי יודע אני איזה דברים וסיפורים אשר שמעתי מכבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק מורינו ורבנו הרב יצחק מאיר הכהן זצלל”ה. אהובי שאר בשרי! כאשר כתב כבוד אדמו”ר שאר בשרי הגאון שה”ת מאוה”ג אבדק”ק שאמלויא שליט”א אשר זכה להתגדל שמה בביתו כי לא יספיקי נארות למאות ויגע כל עט לתאר צדקתו גדלו וקדשתו של רבינו זצלל”ה, וכן שמעתי כמה פעמים מאאמו”ר זצלל”ה אשר נתגדל גם כן בביתו וקצת דברים קטנים ארשום לי כאן אשר בזיכרוני אולי לא שמעתם עוד.
א) אשר לא כתב החידושי תורה שלו (הנזכר לעיל אות ט”ז) שמעתי מאדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק ז”ל, וכן אמר לי כבוד דודי הגאון בעל “דמשק אליעזר” זצלל”ה שאמר לו שמעולם לא אמר דרשה ברבים אם לא היה פלפולו יסוד על פי הקבלה גם כן. ופעם אחד קודם שבת הגדול אמר לו החילוק ופלפול שיאמר בהדרשה והיה חריפות גדול, ואחר כך לא אמר בהדרשה, ואמר “דע שלא יכולתי לדרוש דבר שאמרתי לך מפני שלא היה יסודו על דרך הקבלה”, [עיין לעיל אות קכ”ו במכתב אות ב].
ב) סיפר לי תלמידו הרב החסיד המפורסם מו”ה מרדכי חנה מווילחאוויץ ז”ל פעם אחת ישבו ללמוד בחורף תיכף אחר תפלת ערבית והיה ענין עמוק והגיע העת שילכו התלמידים לאכילת ערב, אבל לא הפסיק כלל מלימודו. והרבה תלמידים הלכו להם ובאים בחזרה והלכו בלאט חוצה כדי שלא יראה ולא ירגיש ולא סגרו הדלת. ומחמת שהיה קור גדול בא הקור לבית המדרש, וכך הרגיש בדבר וראה על המורה שעות שכבר עבר חצות לילה והשתומם אמר כי סבר כי הוא שעה תשעה ושלח אותם לביתם. כך היה בדביקות ועיון גדול בשעת לימודו.
ג) סיפר לי הגאון מהרש”ג ז”ל כי מר אביו הגאון שר התורה מו”ה יהודא ז”ל אבד”ק סעמיהאל אשר היה תלמידו המובהק כמעט בכל שיעור וסוגיה התאמץ שיאמר דבר שמועה וחידושי תורה מרבו זצלל”ה ולחדש עם דבריו הקדושים, ולא זז מלספר בכל פעם מגודל חריפתו וקדושתו זי”ע.
ד) תלמידו הגאון מו”ה שאול מאקאווער אבד”ק ראצפערט ז”ל כשנסעתי עמו בצוותא חדא על שבועות לאדמו”ר הגאון הקדוש מהריש”ב זלל”ה לבעלזא אמר לי שאף שהוא עתה חסיד גדול מבעלז, מכל מקום אומר באמונה שלימה כי אצל רבו מר זקניני בעל אריה זצלל”ה ראה דברים גדולים, כי לא הצריך לכתוב כלל בהקווייטעל בקשתו, ורק כתב שמו ושם אמו והוא ידע הכל ברוח קדשו וראה ישועה גדולה.
ה) כאשר הייתי במאדע על היארצייט סיפרו לי שמה עניין נפלא כי בעל בית אחד בנה בית בשבת קודש ואדוני אבי זקני זצלל”ה שלח אחריו והתרה בו כמה פעמים שלא יבנה בשבת קודש. אבל לדאבון נפשו לא שת לדבריו. ואמר לו שידע שהוא מצפה שלא יבנה הבית הזה. וכך היה, כי כמה שנים עמד בלי גמר ולא נבנתה וכל העיר ידעו מזה (וכמדומה לי שעוד הראו לי הבית) והדבר היה לפלא.
ו) אדמו”ר הגאון הצדיק מהר”י זצלל”ה מוויזניצא סיפר לי כי היה מכיר את אדוני אבי זקני בעל “קול אריה” זצל”ה כי היה פעם אחד בווישווא אצל זקינו הרב הקדוש בעל “צמח צדיק” זצל”ה עם הגאון מהר”י מודרין מסיגעט זצל”ה ביחד, וזקינו בעל צ”צ כיבדו אותו מאוד מאוד, ואמר לזקינו בעל “קול אריה” ז”ל שיעשה שלש סעודות בפרטות באכסניה שלו, וכן היה כי רבים באו להיות מזיו תורתו. (ועיי’ לעיל אות קכ”ו במכתב אות ט’).
וכדי לעשות גם ציון לנפש חיה הוא אדוני אבי מורי ורבי הרב הגאון הצדיק מו”ה יצחק מאיר הכהן זצ”ל (בעל המחבר ספר “אמרי יצחק” ו”כבוד שבת”) מק”ק דראגמירעשט, אעתיק איזה עניינים מה שאמר בשם אדוני אבי זקני בעל “קול אריה” זי”ע.
ז) במסכת ברכות “מאימתי קורין את שמע בערבית” כו’, ומקשינן “תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא דתני ערבית ברישא ליתני דשחרית”. ומתרצינן “תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך”. פירש”י “ושם למד חובת הקריאה, ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר” וכו’. ולכאורה בתירוץ קמא מתורץ ב’ הקושיות, אולם בתירוץ השני לא מתורץ רק קושיה השני כמובן. ושמעתי מהגאון מו”ה יהודא גרינפעלד ז”ל אבד”ק סעמיהאל בשם רבו המובהק זקיני הגאון הקדוש בעל “קול אריה” זצלל”ה לתרץ דנאמר משמיה דהגאון הצדיק מהר”ש ז”ל מקאמינקא בטעם דפתח רבינו הקדוש במצות קריאת שמע, כי הנער אשר יגיע לבר מצוה חל עליו חובת קריאת שמע מצוה ראשונה (כי מצות תפילין הוא בבוקר) וכל זה יען שנאמר “ויהי ערב” ברישא, ואחר כך “ויהי בוקר”. ואנו בני ישראל חושבים קודם הערב. ואם כן גם כן מתורץ ב’ הקושיות, דעל כן תני ערבית ברישא, דנאמר קודם ערב, ומשם למד חובת קריאת שמע בערב. עד כאן דבריו הקדושים [“אמרי יצחק” חלק ג, בדרוש לבר מצוה אות ד’].
ח) כד הוינא טליא צעיר לימים שמעתי מפי מחותני הגאון הצדיק ר’ הירצקא זל”ה בעת שהיה אבד”ק יאנושי (ואחר כך בק”ק ראצפערט), שאמר בדרשה בשבת הגדול, איתא בשלחן ערוך בהלכות פסח “שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום”. הג”ה “והמנהג לקנות חטים לחלקם לעניים לצורך פסח”. וקשה מה ענין הרמ”א אצל שואלין ודורשין שצריך לקנות חיטים, וגם לפרש מה שאיתא בגמרא שואלין ודורשין (עיין בט”ז). ואמר שהפירוש הוא כך, כי הנה המנהג שהרב דורש בשבת הגדול באיזה סוגיה ואם לא הכין לעצמו פלפול במה לדרוש אין לו פנאי לחדש, אז מעיין באיזה ספר ושואל משם איזה הלכה ופלפול ואת זה דורש. ובתוך המועד שכבר פנוי מעסקיו יושב ולומד בעיון ומחדש חידושין ופורע מה שהלווה לו הפלפול של שבת הגדול. וזה הלשון שואל איזה פלפול ואת זה דורשין, והטעם שלא היה להרב פנאי קודם הפסח להכין עצמו לדרוש, אומר הרמ”א המנהג לקנות חטים לחלקן לעניים והרב טרוד בזה להמציא לעניים צורכם על חג הפסח על כן צריך לשאול ולדרוש. כן אני הייתי טרוד עם קיבוץ מעות רבי מאיר בעל הנס קודם הפסח ולא היה לי פנאי להכין איזה פלפול בסוגיה שלמדנו מחמת טרדותי עבור עניי ארץ ישראל, צריך אני לשאול ולדרוש. ודברי פי חכם חן, [עיין בזכרון נפתלי אות ק”א]. והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. והייתי אחר כך אחר הפסח אצל זקניני הגאון הקדוש בעל “קול אריה” ז”ל בבערעגסאז שאל אותי שמעת דרשה של שבת הגדול מהרב ר’ הירצקא מה אמר. והשבתי לו יודע אני הדרשה ואמרתי דברי הנ”ל, והיה לו מזה הנאה גדולה. וסיפרו להישיבה לבחורי חמד, [“אמרי יצחק”, חלק ג, בדרושי לפסח אות כ”ז].
ט) במסכת שבת, בשעה שירד משה מלפני הקב”ה בא שטן ואמר לו ריבונו של עולם תורה היכן הוא, אמר לו נתתיה לארץ. והקשה בתוספות, וכי לא היה יודע ממתן תורה, הא היה קולות וברקים. ויש לומר דהנה יש ב’ דרכים בעבודת הבורא ברוך הוא. ראשונה בתורה ועבודה. השניה לה’, אשר בכל העניינים אפילו בענייני ארציי כאכילה ושתיה ושיחה הכל יהיה לשם שמים, וכמבואר בשלחן ערוך סימן רל”א. ולבחינה זו לא זכו שאר העמים, כי נאמר “אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”, אפילו בארציות. ושמעתי בשם זקיני בעל “קול אריה” ז”ל שאמר בדרך צחות ארץ ישראל גבוה מכל הארצות, שהארציות מעמו ישראל עם קדושי גבוה מכל הארצות ואינו שווה לשאר ארצות. עד כאן דבריו הקדושים. ולזה השטן כששאל תורה היכן הוא רצה לומר דאמאי ניתן לישראל ולא ליתר העמים או שרפי מעלה, אמר לו נתתיה לארץ, כי רציתי שיהיה נתינת התורה גם בענייני ארציי, וזה לא יכלתי להשיג משרפי מעלה דאין להם גשמיי, ולא מיתר העמים. וקל להבין, (כבוד שבת פ”ג).
י) בתולדות (לעיל אות י”ב) הביא מה שפירש אדוני אבי זקני ז”ל המשנה “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”, דהיינו הכלל ישראל בהכרח טוב, וזהו שכתוב “ועמך כולם”, רצה לומר כלל ישראל הם צדיקים. ובני החריף ובקי מר חיים הכהן נ”י הוסיף לפרש בזה דברי רש”י בפרשת קדושים, והוא מהמדרש רבה קדושים תהיו, כי פרשה זו נאמר בהקהל. וכבר עמדו על זה הלא כל התורה נאמר בהקהל. אמור לפי הנ”ל דהיינו בכללות בעל כורחם קדושים הם, דאז אין להם בחירה. ובלאו הכי רק בפרטות גם אי אפשר להיות קדושים. והבן.
יא) שמעתי שמאוד חיבב את הספר חידושי הרי”ם שנדפס בימיו [עיין לעיל בהג”ה אות כ”ב] ואמר שהוא לומד על דרך ושיטה אחת עם הרב הקדוש הרי”ם ז”ל ותפס הרבה חידושיו והראה באצבע פעמים רבות כי כיוון כמעט בכל דרכיו לחידושי הרי”ם. וגם אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק בעל “אמרי יצחק” ז”ל נקרא על שמו, כי כן ציווה זקיני הגאון הקדוש בעל “קול אריה” ז”ל לבנו שיקרא את בנו הנולד לו בשם הרי”ם זצ”ל.
יב) שמעתי מאחי הצעיר הגאון מורינו פנחס זעליג הכהן נ”י מו”צ באפאהידא שאמר בשם זקיני הגאון הקדוש בעל “קול אריה” זי”ע שפירש מה שכתוב בסוף קהלת “סוף דבר הכל נשמע את הא-לוהים ירא ואת מצותיו שמור” וגו’ בדרך הלצה ומוסר לבעל מוכיח, שמנהג העולם שבשעת דרשה שמאריך המוכיח נעשים עייפים, זה פנה לזוית זו וזה לחוץ לשאוב אויר ולילך לצורכו וכדומה ושיחה בטילה ורק מצפים על סוף הדרשה. אז הדרך שיבואו כולם ביחד להראות שהיו אצל הדרשה שלו, אבל העיקר השמחה הוא שמברכים “ברוך שפטרנו מענשו של זה”. אז העצה היעוצה לזה להרב המוכיח, בעת שרואה שיבאו שמתכנסים הכל ומדמים שרוצה לסיים, מתחיל בחזרה לומר בקיצור תמצית של הדרשה שעיקר יראת ה’ והתשובה, וזהו שכתוב “סוף דבר”, בעת שמסיים דבריו והדרשה, “הכל נשמע”, אז שומעין לו הכל לפי שיודעים שמסיים דרשתו ופוטרין ממנו לשלום. אבל המוכיח לא יניח להם שילכו לשרירת לבם, רק אז תיכף ומיד יוכיחם בקיצור “את הא-לוהים ירא כי זה כל האדם”, שזהו העיקר לאדם לסגל מצות ומעשים טובים, ויראת ה’ הוא אוצרו הטוב, ויזכה שטוב יהיה לו בזה במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון, ודברי פי חכם חן.
יג) סיפר לי גיסי הרב הג”מ משה יעקב כהנא נ”י [הי”ד] מסיגט עובדא ידענא כי אבי זקיני (אבי אבי) ר’ משה יעקב ז”ל היה תלמיד חכם גדול ונסע פעם אחד מונקאטש ונסע דרך בערעגסאז ונתארח אצל זקינו הגאון הקדוש בעל “קול אריה” זצ”ל וכיבדו מאוד והיו נעורים כל הלילה יחד בשעשוע דאורייתא, ובבוקר נתן לו מכתב לקרבו למקום בואו כי הוא תלמיד חכם גדול (ואני ראיתי הכתב הזה), ומזה יכולים לראות ולשפוט בצדק שי אצל זקניני בעל “קול אריה” זצ”ל הופיע רוח הקודש וידע כי יש לו שייכות והשתעשע יחד על שם העתיד שבניהם אחריהם ישתדכו יחד. עד כאן לשונו.
והנה בחיבורי הגדול אשר אני נדפיס עתה בשם “ישועות אברהם” על מסכת בבא קמא כל דף ודף אבוא אם ירצה ה’ הרבה דברים בפלפול וסברא עם דברי רבינו זקנני בעל “קול אריה” זצ”ל אשר אצפה כי בזכותו לא ימיש התורה מאתנו עד עולם וזכותו יעמוד לנו לנצח, אמן כן יהי רצון.
הק’ אברהם יהודא הכהן שווארטץ אבדפק”ק טאפליצא יצ”ו.
(תולדות קול אריה, עמ’ צח-קא)
הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ, נולד בשנת 1893 בדראגמירעשט. אביו, רבי יצחק מאיר מו”ץ בקהילת דראגמירעשט ומחבר הספר “אמרי יצחק”, היה בנו הבכור של הרב נפתלי מחבר שו”ת “בית נפתלי” ו”בית נפתלי” על התורה, בנו של הרב הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ מחבר הספר “קול אריה”.
ע”פ הספר “חכמי טרנסילבניה” היה הרב אברהם יהודה ב”ר יצחק מאיר הכהן שוורץ תלמידו של בעל ה”קדושת יום טוב” מסיגט. לאחר נשואיו למרת חנצא בת הרב חיים פרידמן אב”ד דאמבראד ותלמיד בעל ה”ייטב לב” מסיגט, עמד בראש ישיבה בישוב קולטשא שליד פהר-ג’ארמאט שבהונגריה.
בשנת תרפ”ח (1928) נבחר לרבה של טופליצה (מרושהויז) שברומניה. חיברו “אמרי יאה” מסופח לספרו של אביו, “אמרי יצחק” ח”ב (תר”ץ). שאלה ממנו מופיעה בשו”ת מהר”ם בריסק, חלק א’ סימן ק”ו. הערה ממנו הובאה בדף צ”ג ע”ב בספר “שו”ת הפרי מגדים” (תרצ”ה) עם פירוש “מנחת אפרים” מאת אפרים לייכטאג הי”ד, גיסו של הרב שוורץ. תשובתו בעניין ש”ץ שאינו הגון ובעניינים נוספים הובאה בספר “ויען אברהם” (תשמ”ו) מאת הרב אברהם מאיר איזראל ח”א עמ’ יא ובמאסף התורני “אוצרות ירושלים” (תשל”ט), חלק רל”ו עמ’ תקס”ג. שמועות ממנו מובאים מספר פעמים במהדורות “ליקוטי קול אריה”, בירחון “לקט ששנ”ה” בעריכת דודו הרב שמואל הכהן שוורץ מסאטמר, ב”בית ועד לחכמים” ובירחון “דגל התורה”. ביאור ממנו מובא ב”דרך הנשר חלק ב, תורת אמת, עם הערות מראה כהן” (תרפ”ח) עמ’ יא. בנוסף הוא כתב הסכמה לספר “זכרון צדיקים” מאת אחיו, הרב פינחס זליג הי”ד. בהסכמתו והערותיו לספר “חידושי תורה ותולדות קול אריה” הזכיר את חיבורו הגדול “ישועות אברהם” על מסכת בבא קמא, המבאר כל דף ודף בדרך הפלפול והסברא. ככל הנראה בשל המלחמה לא הסתיימה הדפסת ספר זה. בניו, הרב חיים והרב זאב וואלף, הוזכרו גם הם בירחון “לקט שושנה”, חלק ז (ת”ש). חידושים נוספים מאת הרב חיים הובאו בכתבי עת נוספים.
הרב אברהם יהודה ב”ר יצחק מאיר נספה באושוויץ, עם רעייתו, ועם בניהם הרב חיים ומשפחתו, הרב זאב ומשפחתו, עם בתם מרת ריצא אשת רבי אהרן כ”ץ וחמשת ילדיהם, ובתם מרת ברכה אשת הרב אברהם פרץ קרופר ומשפחתם. הי”ד.
כן נספו ממשפחתה של הרבנית חנצא: 1. אחיה נפתלי. 2. אחיה ר’ שלום רעייתו אסתר ובנם חיים, 3. אחיה ר’ שלמה ברוך. 4. אחיה הרב מנחם צבי שכיהן כרב בקערעסטעש, 5. אחותה שרה בלימא, בעלה הרב אפרים לייכטג וילדיהם .מנדל וולף, משה ליב ופנחס הי”ד.
הערה: בספר “חכמי טרנסילוואניה” עמ’ 236-237 נכתב שהרב אברהם יהודה הכהן שוורץ בשנת תרמ”ד (1884) ומונה לרבה של טופליצה בשנת תרס”ט (1909). תאריך הלידה שנכתב למעלה לקוח מדף העד במאגר השמות “יד ושם” שנכתב בידי קרוב משפחתו של הרב עוד בשנות ה-50, שנת מינויו לרבה של טופליצה המופיע כאן למעלה מבוסס על ברכות “מזל טוב” למינויו המופיעות בירחון “בית ועד לחכמים”, חוברת ח, אייר תרפ”ח.
מספר הצפיות במאמר: 325
