ניצוץ אחד מדבריו הקדושים של הבעל שם טוב, הוא יסוד מוסד בכל דרכי החסידות / הרב אברהם חיים דנציגר הי"ד
מאחיו הרה"ק רבי אברהם חיים זצללה"ה הי"ד: אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה וכו', אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב (דברי הימים ב לג,יג) 'וישמע אליו ויחתר לו', 'ויעתר לו' מיבעי ליה, מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה (סנהדרין קג.) ובירושלמי (סנהדדרין י,ב) הלשון הוא, מה עשה לו הקב"ה 'חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו', ושמע תחינתו, הדא הוא דכתיב 'ויתפלל אל ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו', אמר רבי לעזר בי רבי שמעון בערבייא צווחין לחתרתה עתרתה, עיין שם.
ויש לבאר הלשון שחתר לו חתירה 'מתחת כסא הכבוד', דבאמת לפי ערך כבודו ורוממותו של הקב"ה לא היה יאות לו כביכול לקבל תשובת מנשה, אחרי שהרבה לחטוא ולמרוד כל כך כנגדו יתברך, ורק שהקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו השפיל עצמו לקבל תשובתו אף שאין זה לפי כבודו, למען אשר לא ידח ממנו נדח חס ושלום ושלא ירפו ידיהן של בעלי תשובה. וזהו שאמרו חז"ל שחתר לו חתירה 'מתחת' כסא כבודו, היינו שהקב"ה ברחמיו קיבל תשובתו אף על פי שזה היה 'מתחת' כבודו, רצה לומר למטה מערך כבודו יתברך, עם כל זה קיבלו בתשובה שלימה ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו.
(עקידת יצחק, מהדורת שאהן, בני ברק תשס"ה, עמו' קעב)
כבוד אהובי ידיד נפשי היקר מ' אשר זעליג [מרגליות] יחיה
שלחתי לו בשבוע הזאת עשרים דלר עבור הטלית ובטח השיגו גם אבקש כי יאבה נא להזכיר את אחותי היקרה שפרה לאה בת שרה רבקה אשר ב"ה על רוב חסדיו אשר נתעברה וזה י"ב שנים עדיין לא נפקדה אחר החתונה ועתה ב"ה נתעברה אנא לעורר עלי' רחמים במקומות הקדושים כי תשלום ימי הריונה בנקל ובשלום ובלי שום מכשול חס ושלום ותלד זרע של קיימא ועדיין הדבר בסוד מחמת עין הרע. ועתה אבקשו לאשר כי ידענו מכבוד קדושת דודנו רבנו הקדוש בעל ישמח ישראל זצ"ל סגולה לזה למדוד [בחוט] קבר רחל אמנו עליה השלום ולחגור על הבטן הבענדליך. יאבה נא כבודו לעשות זאת ולמדוד הקבר של רחל ולשלוח לי הבענדליך, למען יהיה סגולה שתשלום ימי הריונה. גם אולי יש עוד סגולה לזה והעיקר שיהיה בסוד. גם אבקשו אודות השמן זית ממירון, כי עדיין לא היטב לי. בשבוע זאת שלחנו להכולל חמשה מאות דולר.
מאת ידידו אוהבו הכותב בחפזון רב ומצפה בככ"י ומברכו שיקבל החג הקדוש והתורה הקדושה בשמחה וטהרה והרחבת הלב.
אברהם חיים בהרה"ק אדמו"ר זצ"ל
עש"ק במדבר מ"ב למב"י
(מכתבים ואגרות קודש, עמו' 289-288)
ראיתי הספר הקדוש 'בעל שם טוב' והנה יפה וטוב עשה בחיברו דברים הקדושים היוצאים מבאר מים חיים מקור ישראל רבינו הגדול הבעש"ט זצ"ל אשר ניצוץ אחד מדבריו הקדושים הוא יסוד מוסד בכל דרכי החסידות – ובוודאי כל אחד ואחד יקח הספר הקדוש לתוך ביתו ונזכה עד מהרה שיקוים בנו 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה' כתרגומו.
מאת המעתיר ומצפה לישועת ישראל הכותב לכבוד התורה הקדושה ולומדיה.
אברהם חיים בהרה"ק זצלה"ה זי"ע מאלכסנדר.
נתתי גם כן מעות קדימה שני זהובים
עש"ק בראשי"ת צ"ח לפ"ק.
(הסכמה לספר 'בעל שם טוב')
אלכסנדר ב' שופטים תפר"ח לפ"ק
כבוד ידיד נפשי היקר מו"ה מנחם זאב [בוטשאן-חסידה] נ"י
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה, הנה לא השיבותיך עד כה, כי הייתי מוטרד מכמה ענינים.
בגוף הדבר באמת היינו שמחים מאוד, אכן נאה שתנוצץ ציץ פרח הקודש, ישיבת 'בית ישראל' בירושלים הקדושה, על שם כבוד קדושת רבינו הקדוש זצ"ל זי"ע. אולם למרות זה, אם חס ושלום תצמח על ידי זה מחלוקת ביניכם, שנואי נפש אבותינו הקדושים ונפשינו.
בטח שמעתם כי בלאדז הננו בונים ישיבה קדושה, בית שלוש קומות יפה עינים, על שם כבוד קדושת רבינו הקדוש זצ"ל, על הישיבה שיסד כבוד קדושת אאמו"ר הקדוש זצ"ל, על שם אחיו אדמו"ר הקדוש זצ"ל זי"ע.
הודיעני נא מצב פרנסתך כעת. גם מה נשמע אצל ידידנו מארכל יחיה, ומדוע אינו כותב אלי מאומה, הלא סוף כל סוף אוהבו הנאמן הנני. מה מצב ידידנו הרה"ג שיחיה ממאקאווי [הרב ישראל ניסן קופרשטוק].
הנני כעת במעון הקיץ סמוך ללאדז, את מכתבך תכתוב ותשלח לאלכסנדר, על אדרסתי על המעטפה. ד' יעזור לי שאזכה לבשר ולהתבשר בשורות טובות ואבקשך להתפלל בעדינו במקומות הקדושים כי נזכה לעשות שידוכים טובים עם בננו היקרים המסולאים מפז שיחיו. בבית הוריך החיים והשלום וכל טוב.
הנני בזה ידידך אוהבך הדורש שלומך באהבה, מצפה לראותך בתוך כל ישראל על הררי קודש.
אברהם חיים בהרה"ק אדמו"ר זצלל"ה זי"ע
אולי יהיה ביכולתך לשלוח לי על שמי אתרוג יפה אף מהודר, ואשלח לך מחירו בתשואות חן.
(קובץ תורני 'ישמח ישראל', יז, עמו' ס)
החיים והשלום וכל טוב סלה לכבוד אהובי ידידי היקר הרה"ח וירא אלקים, הותיק כ"ש מ' אברהם נ"י,
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה יתירה,
הנה שלחנו לכם שמונה ושלושים פונד על אדרס ר' יצחק גראסמאן, וגם נשלח צעטיל איך לחלק זאת, וגם להרה"ג ש"ב ממאקאווי נשלח מכתב עם רשימה, אבקש לחלק כפי רצוני.
הספר הקדוש תפארת שמואל נשלח לו אם ירצה ה'.
ואבקש מכבודו להתפלל עלי במקומות הקדושים, שאזכה לתשובה שלמה ולרפואה שלמה, כי מאוד מאוד איננו בבריאות, וצריך אני לישועה שלמה, ואזכה לגדל בני היקרים המסולאים לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויהיה לעטרת זקנים בני בנים, ולעשות עמהם שידוכים הגונים, ענבי הגפן בענבי הגפן.
גם אבקשו להודיעני אם אתם יודעים עוד מאנשים צדיקים תלמידי חכמים, אשר צריכים ליתן להם, תכתבו גם כן לנו, ונשלח להם גם כן.
הארכתי במכתבי, אם אמנם כי הנני טרוד גדול, אך למען גודל המצוה, והנני רוצה לעשות לטובתכם, אך הכל תלוי בכם, והעיקר במוקדם האפשרי.
ואבקש להגיד לר' אשר זעליג נ"י בעל מחבר ספר 'קומי רוני', כי ישלח לי תיכף התשובה שיש לו מכבוד קדושת אאזמו"ר הגאה"ק זצ"ל מגריצא.
והנני בזה ידידו אוהבו הנאנח והנדכא המצפה לרחמי שמים המרובים,
אברהם חיים בהרה"ק אדמו"ר זצ"ל בן שרה רבקה
(קובץ תורני 'ישמח ישראל', יז, עמו' סב)
הרב אברהם חיים דנציגר הי"ד נולד באלכסנדר בשנות התר"מ, כבנו הצעיר של האדמו"ר השלישי מאלכסנדר, רבי שמואל צבי, ה'תפארת שמואל' ולשרה רבקה לבית גורמן.
לאחר פטירת חותנתו, כתב לו דודו, האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, ה'ישמח ישראל', מכתב עידוד, ובו כתב:
אל כבוד בן אחי יקירי המופלג האהוב כש"ת מהו' אברהם חיים יחיה, שלום וכל טוב.
אחרי דרישת שלומו הטוב יראה בן אחי חביבי כעת לשקוד על דלתי התורה בהתמדה, ובזה תסיר מאתך כל עצב וכל דאגה וכל טרדה, והתורה הקדושה משמחת לב ומסירה כל עצב. וה' יתברך יתן לר חיים ושלום ובריאות ותוושע במהרה בזרע של קיימא כחפץ דודך אוהבך עוז מצפה לישועתר בכל יום. דורש שלום חותנך ידידי הנגיד הנכבד היקר נ"י המקום ינחמהו בתור אבילי ציון וירושלים, העיקר הוא שיתחזק את עצמו לבל להיות עצב, כאשר הורונו חז"ל (עיין מועד קטן כ"ז:) אל תהיו רחמנים יותר ממני, ובזה יזכה לישועה ונחמה הוא וזרעו יחיו.
כחפץ מחו' הדורש שלומך,
ירחמיאל ישראל יצחק בהה"ק זצללה"ה זי"ע
(מכתב זה הופיע ב'תולדות הישמח ישראל',ב, עמו' תשטו. ושם בעמו' תשטז הובא מכתב נוסף שכתב לרב אברהם חיים ולאחיו).
בשנת תרע"ג הוציא לאור ביחד עם אחיו, הרב יעקב בונם הי"ד, את הספר 'קיצור ראשית חכמה', מאת מוהרי"י פינטו.
בשנת תרפ"ב ביקר באלכסנדר ר' יצחק גרשטנקורן, לקראת נסיעתו לארץ ישראל, ופגש את האדמו"ר מאלכסנדר. שם נפגש גם עם בנו, הרב אברהם חיים, במשך כחצי יום, וכתב עליו כי הוא: 'אדם חביב ומעניין ביותר. בשיחתו אתי גלה הרבה חבה לארץ ישראל'.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ד, הוכתר אחיו רבי יצחק מנחם דנציגר הי"ד, ה'עקידת יצחק', לאדמו"ר מאלכסנדר, והרב אברהם חיים היה לחסידו וליד ימינו. יחד עם אחיו האדמו"ר, הקים הרב אברהם חיים את רשת הישיבות 'בית ישראל' שפעלה ברחבי פולין ונקראה על שם דודו האדמו"ר רבי ירחמיאל ישראל יצחק, בעל 'ישמח ישראל'. רשת זו הוציאה לאור חוברות תורניות בשמות שונים. מטרת הישיבה הייתה להעמיד תלמידי חכמים מופלגים, 'רועי ישראל הנאמנים לה' ולתורתו'. בין בוגרי הישיבה שהוסמכו להוראה וכיהנו כרבנים בקהילות חשובות בפולין, ובהם: הרב יוסף דנציגר אב"ד ראקוב, הרב ירחמיאל ישראל סקולא מסדובנא והרב יעקב פייבל דנציגר אב"ד אוסטרוב.
הרב אברהם חיים כיהן כנשיא ישיבות 'בית ישראל' אלכסנדר, והיה אחראי על כלכלת הישיבה ועל יחסי הציבור של חסידות אלכסנדר. הוא השקיע כוחות עצומים ומאמצים רבים בהקמת רשת הישיבות ובהחזקתה, בדאגה למילוי צורכיהם של תלמידי הישיבה ובאיסוף הכספים הדרושים לכך; הוא מינה אישי ציבור בכל רחבי פולין שסייעו בגיוס כספים לישיבה, שלח בקשות לתורמים פוטנציאלים שיתמכו בישיבות ומינה בחורים שינאמו בעיירות ויעוררו את הציבור לתמוך בישיבות וב'בית התבשיל' שספק מזון לתלמידים. הוא ביקש מבעלי אמצעים לתמוך בתלמידים עניים חסרי מלבוש ומנעלים. הרב אברהם חיים ביצע את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר, שלא על מנת לקבל פרס, אך שהיה זה תפקיד קשה שגזל ממנו את רוב זמנו היקר. לפרנסתו החזיק משרד משלוחים, על מנת להתפרנס מיגיע כפיו.
האחים, הרב אברהם חיים והרב יעקב בונם הי"ד, הוציאו לאור בשנת תרפ"ו את ההגדה של פסח עם פירוש 'ישמח ישראל', ובשנת תרצ"ז הוציאו לאור את ההגדה של פסח עם פירוש 'תפארת שמואל'.
בשנים תרפ"ו-תרפ"ז כתב הרב אברהם חיים מכתבים לירושלים, לגאון ממקובה, הרב ישראל ניסן קופרשטוק, מגדולי בית אלכסנדר, בעל 'עני בן פחמא' (שהקים בשנת תרפ"ט את ישיבת 'בית ישראל' במאה שערים), ובו ביקש שיתפלל עבור בני משפחתו ואנ"ש לרפואה, לשידוכים טובים, והוא דן בעניין כולל פולין בירושלים ובעניינים הקשורים ל'אגודת ישראל', הוא מדווח על הנעשה בפולין ועל השמחות במשפחתו, ומבקש שישלח עבורו אתרוג ארץ ישראלי מהודר ולולב.
צילום מכתב בכתב ידו של הרב אברהם חיים, על פתיחת ישיבת 'בית ישראל' בירושלים, הובא בספר 'תולדות הישמח ישראל', ב, עמו' תרסג.
מכתבו אל הרב אשר זעליג מרגליות, מופיע בספר 'מכתבים ואגרות קודש' עמו' 289-288. ושם בעמו' 290 הובאה ההזמנה ששלח לנישואי בנו, ר' יחיאל ישראל שמשון הי"ד. בקובץ התורני 'ישמח ישראל', יז, עמו' סב, הובאה ההזמנה ששלח לנישואי בנו, ר' יעקב ירחמיאל יחזקאל הי"ד.
בשנת תר"ץ השתתף בעיר ורשה, ביחד עם אחיו, בישיבת כל גדולי ליטא ופולין, בראשות ה'חפץ חיים', שנועדה להתמודד עם גזירה שאיימה על החינוך היהודי.
בשנת תרצ"ב חתם יחד עם אחיו ועם נכבדי העיירה אלכסנדר, על ייסוד בנין ה'תלמוד תורה' בעיירה.
בשנות השלושים כתב לר' יהודה לייביש מקובר, גזבר ישיבת 'בית ישראל' בלודז', מכתב ובו תיאר את מצבה הקשה של הישיבה:
הסכום תשעים זהובים ממעות הח"י גדולים מס שבוע של ישיבתינו הק' בית ישראל דפה לנכון הגיעני, ומה יקר חסדי המתנדבים לזה כי בזה מקיימים הרבה נפשות העטופות ברעב ובצמא ולומדים תורה מתוך לחץ ועוני אנא בואו לעזרת הישיבה כי מצבה נורא מאד ואם לא תבאו לעזרתינו בעוד מועד מי יודע אם לא נהיה מוכרחים לסגור שערי הישיבה הקדושה ומה יעשו התלמידים באין להם הישיבה הקדושה ובוודאי רבותינו הקדושים נשמתם בגנזי מרומים ימליצו טוב בגנזי מרומים בעד כל העושים והמעשים לטובת ישיבתנו כי יתברכו ממעון הברכות בשפעת ברכה חיים פרנסה והצלחה עושר אושר וכל טוב סלה,
כעטירת אוהבכם ידיכם דורש שלומכם הטוב כל הימים המצפה לישועת ד' במהרה בב"י.
אברהם חיים בהרה"ק אדמו"ר זל"להה זי"ע ועכי"א
הרב אברהם חיים נודע בפקחותו המופלגת ובקשריו הקרובים עם חסידי אלכסנדר, וחסידים היו פונים אליו על מנת שישמש כבורר בסכסוכים שונים וייתן להם עצות בבעיות סבוכות ובעניינים פרטיים. אחיו האדמו"ר ה'עקידת יצחק' היה רגיל לשלוח אותו למקומות רבים ברחבי פולין והוא ייצג את ה'עקידת יצחק' באירועים שונים, כתב מכתבים לחשובי החסידים בענייני הנהגת החסידות, השתתף בשמחות החסידים, ביקר לעיתים תכופות בכל רכוזי החסידים, וערך טישים בערים בהם ביקר, ועודד את החסידים לעסוק בתורה ולתמוך בלומדי תורה, בעניים ובחולים. בנוסף נסע לבקר אדמו"רים ורבנים בפולין ולפעול יחד איתם לפתור בעיות שעל הפרק. כשביקר בפאבינית אצל האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין הי"ד מסוכוטשוב, ליווה אותו האדמו"ר עד למרכבה.
בכל מוצאי שבת התקיימה בביתו התוועדות חסידים עם דברי תורה וסיפורי צדיקים. חסידי אלכסנדר העריכו מאד את הרב אברהם חיים, ובהעדרו של הרבי, לא התחילו להתפלל עד להגעתו של הרב אברהם חיים לבית המדרש. הוא היה מפורסם בכל חוגי החסידים והלמדנים בפולין, וביקשו ממנו לכתוב הסכמות על ספרים.
בתקופת מלחמת העולם השנייה גורש לגטו ורשה, וקיים בביתו במסירות נפש מנייני תפילה, ברחוב מלאבסקה 3 קומה ד' דירה 5. בהמשך גורש עם רבי מאיר אלתר בנו של הרבי מגור ה'אמרי אמת', ועם יהודים נוספים, למחנה ההשמדה טרבלינקה ונהרג עקה"ש יחד עם עוד בני משפחה ביום הכיפורים תש"ג.
שני בניו של הרב אברהם חיים, הרב יחיאל ישראל שמשון והרב יעקב ירחמיאל יחזקאל נשארו בגטו ורשה והיו האחרונים מבני המשפחה העניפה של האדמו"ר מאלכסנדר בגטו ורשה. בפורים תש"ג, כחודש לפני חיסול הגטו, לאחר שכבר נלקחו מהם נשותיהם וילדיהם, התאספו אצלם מספר חסידים אלכסנדר לקיים את מצות שמחת פורים. אף שידעו על האסון המתקרב, ובכו, הם ישבו יחד כל הלילה עם בקבוק יין לקיים את מצות 'חייב איניש לבסומי בפורייא', התחזקו ורקדו יחדיו עד הבוקר, באמונה ובביטחון.
רבי יחיאל ישראל שמשון, היה חתן האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ, ורבי יעקב ירחמיאל יחזקאל, היה חתן אחיו רבי שרגא פייבל דנציגר מראדום, ושימש כמשגיח ראשי בישיבת 'בית ישראל' באלכסנדר וכראש חבורה בארגון 'הרמת וחיזוק התורה' שפעלה בישיבות אלכסנדר, לחיזוק רוחם של התלמידים העניים ושל התלמידים לשעבר, שנאלצו לעזוב את בית המדרש מסיבות כלכליות.
שני אחים אלו, בני הרב אברהם חיים, נספו גם הם בשואה. הי"ד.
על פי ספר הזיכרון של קהילת וואידיסלוו-סודזישוו (וכן על פי האנציקלופדיה לחכמי גליציה, ד, 1017; אלה אזכרה, ב, עמו' 215; אישים שהכרתי, עמו' 456), בתו של הרב אברהם חיים דנציגר, נספתה באושוויץ יחד עם בעלה ישראל (בנו של הרב שבתי רפפורט הי"ד), ועם בנם בן השנה וחצי, ובני משפחת בעלה, שהיו בעלי דרכון פרגוואי, נעצרו במחנה שבויי המלחמה וויטל וגורשו משם בפסח תש"ד למחנה דראנסי. משם גורשו בחג השבועות תש"ד לאושוויץ. (אך על פי דף עד, דבורה דנציגר, אשת ר' ישראל ראובן רפפורט, שהייתה במחנה וויטל, לא הייתה בתו של הרב אברהם חיים, אלא בתו של אחיו, הרב יעקב שמחה בונים דנציגר).
מכתב אליו, מאת הרב אריה צבי פרומר הי"ד, עם מאמר לפרסום בחוברת 'בית ישראל', מופיע בספר 'ארץ צבי', ב, סי' כח.
רבי אליעזר יהושע הלוי עפשטיין הי"ד, נולד בעיר אוז'רוב הסמוכה לאפטא ולאוסטרובצה, בערב יום הכיפורים שנת תרנ"ט (1898). מילדותו דבק בענווה ובהתלהבות, בתורה ובקדושה, על פי הדרכת אביו וסביו הצדיקים ובהשפעת דודו האדמו"ר מחנצ'ין. הוא עשה חיל בלימודיו, זכה להבנה עמוקה בכל חדרי התורה והחסידות, והתכתב רבות בהלכה עם הגאון מרוגרצ'וב, רבי יוסף רוזין, ועם רבים מגדולי ישראל המפורסמים בדורו. בצעירותו הוסמך להוראה כל ידי האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה.
